שיעור 001- תפריט השיעור –MP3
סימן פ' – הלכות חודש ניסן ודיני ברכת חמה
מוצ"ש כי תשא תשס"ט-

 

פתיחה - 000

סימן פ' סעיף א' - 001

טעם לארבע פרשיות כזכר על מנת שנשאף למשמעותן, ועיי"ז  נזכה להן, ושטוב לתת זכר למחצית השקל - 002

יש מחלוקת מה זה צבע פרה אדומה - 003

נתינת טעם לסוברים שפרשת זכור ופרה מדאורייתא, אע"פ שזה לא מעשי היום, [שיש לנו לזכור סיבת ביאת עמלק, וחטא העגל ונחזור בתשובה] -  004

 

זכירת האותות והמופתים כפשוטו, אפילו בדורנו, [כגון מה שנראה שעדיין נשאר כוח הכישוף של הפרעונים בפירמידות, וגילוי מרכבות פרעה בים סוף], והסבר מדוע שכפשט הדברים הוא שהיינו יכולים להישאר בשליטת המצרים עד היום - 005

מה זה ברכת חמה, ושזה טוב לחיזוק האמונה בדורנו - 006

באור זמנה על פי שיטת הרמב"ם ודעות הפוסקים בזה. [עד חצות או עד שלוש שעות],     [וראה הלכה למעשה בהמשך בדעת מהרי"ץ- 014 ] - 007

הנוסח "עושה בראשית" ולא "עושה מעשה בראשית", גם לגבי רעמים וברקים -  008

הנוסח "עושֵה בראשית" צריך להיות בצירי ולא בסגול - 009

 

ישנם זמנים נוספים שרק חכם גדול בחכמת התכונה היודע אותם בודאי יוכל לברך, מה שאין כן ברכת חמה שידוע - 010

בירור מנהג אבותינו בתימן בברכת חמה, והוכחה לטעות הגויים בחישוב השנים, שלא מתקיים בהם "שמור את חודש האביב" - 011

שיש שתי תקופות, ויש סיבה להסתרת תקופת רב אידא והגם שהיא אמיתית. ודעות נוספות בגדר "חמה בתקופתה" וזה יכול להסביר מדוע לא ברכו בתימן, אמנם למעשה לא נראה שמטעם זה לא ברכו, שהרי אפילו ברכת האילנות המצוי בכל שנה לא ברכו - 012

 

הברכות האלה חובה ולא רשות, אך יתכן טעם הלכתי שלא לברך, כאשר יש ספק במציאות אם מתקיימים כל הפרטים, ולפי זה יש מצבים שודאי צריך לברך - 013

הלכה למעשה על פי דעת מהרי"ץ- שהגם שיש צד שלא לברך, משמע שפוסק לברך, אבל רק עד שלוש שעות - 014

הגם שהברכה קצרה, טוב להרחיב ולפרסם ולומר גם כל התוספות שאינן חובה, לתכלית חיזוק האמונה בדורנו - 015

אם אחד יברך לכולם ברכת חמה, כשאר עניינים למנהגינו. וכיצד לעשות לעניין עלינו לשבח - 016

האם לברך תחת כיפת השמיים, ודין נשים לעניין הברכה - 017

 

סימן לידע באיזה יום בשבוע יוצא ערב פסח-"ערב פסח –שני לפורים", כלומר, יוצא ביום שבא לאחר היום שיצא פורים דפרזים - 018

קריאת סעיף ב' והשלמת פרטים נוספים בברכת חמה, [עמידה בברכה, הסתכלות בשמש] - 019

שאין לאו להסתכל בשמש אלא הלאו הוא ההתעמקות בפעולותיה - 020

דין עיוור, קטנים, נשים, אונן ותפילה בהנץ מצד מקדימים למצוות - 021

דין יום המעונן - 022

סוף זמן הברכה לפי איזה מקום מחשבים, [ראה עוד ב- 034 ] - 023

 

הסבר סעיף ב' [צדקתך, ופרשת הנשיאים] - 024

בדין קהל ששכחו לקרא פרשת פרה - 025

לעניין מניית ישראל והיזק בעין הרע - 026

שאלות לרב-

ברור באיסור ההסתכלות בחמה לעניין אסטרונומיה ואסטרולוגיה,

[וראה עוד ב- 031 (טרק 1) ] - 027

כיצד יצאו בני אפרים לפני הזמן, ממצרים הסגורה בכישוף - 028

במניית ישראל, "כי תשא", האם יש לאו - 029

 

מדוע אין אומרים עלינו לשבח במנחה וערבית שאינן סמוכות [שבת או מנחה גדולה בחול] ומנהג השאמי - 030

בעניין אסטרולוגיה ואסטרונומיה איזה איסור שייך שם - 031 (טרק 1)

בעניין סיבוב כדור הארץ סביב השמש או השמש סביב הארץ - 032

אם יש פשט בדברי מארי חיים כסאר זצ"ל לעניין ההגעה לירח - 033

לעניין זמן ברכת חמה בחו"ל - 034

לעניין שלא מתחלק תשס"ט ב-28, [מחזור החמה], וביאור הלשון בכתובה "למניינא די רגילנא לממני ביה", או "למניין שאנו מונין כאן", על פי זה - 035

 

שיעור 002-תפריט השיעור –CDA \\ MP3
הלכות ברכת האילנות, [סימן פ"ג –] תערובת חמץ, חוזר וניעור, מצה שרויה, קטניות ועוד.
מוצ"ש ויקהל פקודי תשס"ט-
 

 

פתיחה סימן פ"ג סע' א' - 001

ברכת האילנות- אם יש לקשור אותה עם ברכת החמה, והלכה למעשה - 002

ישנן דעות אם זמן הברכה מראש חודש ניסן או גם קודם מזמן לבלוב הפירות - 003

נוסחתנו- "וברא בו בִריות טובות", ולא גורסים- "ואילנות טובות" - 004

"להתנַאות" –בפתח, ולא כמודפס בקמץ, כן הוא בכת"י מהרי"ץ - 005

 

אין לשנות את המילה "להתנאות", גם אם אינה מובנת כל כך, ואין זו דרך נכונה לשנות בנוסחאות ע"פ סברה של דיוק במקרא, הן במילים והן בניקוד, והבאת שלושה אפשרויות למשמעות המילה. [-לשון "תנאי" מבואר בהמשך מ– 011] - 006

טוב להוסיף את שאר התוספות לברכת האילנות, אע"פ שמצד הדין לא צריך, ובדומה לברכת הלבנה שנתקבל התוספות - 007

אם להעדיף ברכה בגנות ופרדסים ממש, או די בעצים ליד הבית, ותנאים שיש בזה - 008

 

דעת רוב הפוסקים שנדרש עצי מאכל דווקא, ושניים לפחות - 009

דין נשים בברכה זו - 010

באור הלשון תנאי כהבנה למילה "להתנאות", [שהוזכר בעניין לעייל –[006]], ויסוד- שהתנה הקב"ה תנאי שתיקון של כל הדברים בדרך זו של תחיה, וכן בבני אדם שייך שמרשע יצא צדיק - 011

דין הברכה בשבת ובלילה - 012

מצד הפריחה- מאמתי השלב שכבר לא מברכים על האילן - 013

 

חזרה להלכה א'- בעניין תערובות, שיש חילוק בין ערב פסח לפסח לעניין לאו וכרת - 014

כלל בדרך פסק ההלכה אצלנו, לעניין פסקי הרמב"ם והשו"ע - 015

עפ"ז מתבאר מדוע בערב פסח לעניין חוזר וניעור, אנו פוסקים כמרן השו"ע  - 016

ביאור שיטת הגאונים והרמב"ם בדין חוזר וניעור, בהבדל משיטת מרן השו"ע - 017

גם לשיטת הספרדים הסומכים על מרן אין הדבר פשוט, ויש מחמירים גם אצל הספרדים - 018

 

בפסח יש עניין כללי בכל הלכות פסח, ללכת אחרי דעת המחמיר - 019

בעניין המובא בשם האר"י שהנזהר מחמץ בפסח, לא יזדמן לידו חטא כל השנה. ובאור שיש הבדל בין חומרא שיש לה מקור בהלכה, לבין חומרא שאין לה מקור בהלכה - 020

דברים עם חששות חמץ שיש לפרסם- בלונים, פלסטלינה, כפפות חד פעמיות, ושכל דבר נדרש לו הכשר לפסח - 021

הלכה למעשה לעניין משקאות - 022

 

מה לעשות לעניין קטניות - 023

מה לעשות לעניין אורז - 024

מה לעשות לעניין ציפורן - 025

מה לעשות לעניין הֵל - 026

דברים שאין להם הכשר לפסח- כיצד לנהוג בהם, ודין חילבה - 027

הסבר מדוע יש העדפה להכשרי בד"ץ - 028

באור שגם לשיטת הספרדים שיחמירו בחוזר וניעור רק ב"ממשו", הם מודים ששיטת הגאונים אפילו ב-"לח בלח", ואם כך, גם לשיטתם יש מקום להחמיר בזה - 029

 

בדין מצה שרויה, ודין מצת מכונה לעניין זה ובכלל, - 030

יש טעות בהבנה מה זה מצות - 031 (טרק 1)

בדין מים שמקורם מהכנרת, ומה הדין לעניין חוזר וניעור לשיטתנו בעניין זה - 032

דחיית הפירוש שמצה מאכל רפואה כפשוטו מצד הגופני, הגשמי, ושהכוונה היא דווקא על צד הרוחני וראיות לכך - 033

נתינת טעם מדוע בדורנו יש יצר הרע וקשיים גדולים, יותר מכל הדורות, ומשל להבנת הדבר - 034

 

שאלות לרב-

בדין חואיג' - 035

בדין הקפדה על מצה שמורה כל הפסח - 036

בדין נייר סופג - 037

בדין חומרא בקמח שנטחן לאחר הפסח - 038

בדין עוגות יין - 039

שאלה-האם בעניין שלא היה מנהג מפורש, פסקו הבית דין בתימן, כמרן ולא כהרמב"ם - 040

ברור בדין קמח שעורים או חיטה שהם בלי מים, או מציאת גרעין, חיטה שלא בא במים, בתוך תרנגולת אפויה - 041

 

בדין התארחות או אכילה אצל מי שאינו מקפיד על חוזר וניעור - 042

לדין אם אוצר בית דין תופס לשיטתנו, ולעניין שתיית יין לאחר הביעור - 043

כשבא לברך, ויש עדיין פירות משנה שעברה באותו העץ - 044

מדוע מברך על הבדיקה, כשבוודאי ניקה את הבית יפה - 045

מדוע לא חוששים לחוזר וניעור במצת מכונה,  - 046

 

 שיעור 003- תפריט השיעור –CDA \\ MP3
סימן ח"פ- הלכות ערב פסח, והשלמת עניינים משיעורים קודמים.
מוצ"ש ויקרא תשס"ט

 

פתיחה סימן  ח"פ סע' א' - 001

ביאור הלכה א', הטעם לאמירת קרבן תודה בערב פסח למנהגינו, והבאת ראיה למנהג - 002

כל הקרבנות אין בהם חמץ, וקרבן תודה היחיד שבא איתו חמץ אינו קרב למזבח, אלא נאכל לכהנים - 003

ביאור סוד העניין שאין קרב חמץ למזבח ואין אוכלים חמץ בפסח - 004

על פי הנ"ל מחזק את הדחייה לסברא שמצה רפואה לגוף הגשמי [שהוזכרה בשבוע שעבר],

ומוסיף ראיה מ"פלא יועץ" - 005

 

[תועלת ידיעת התרגום שלא הופסק אצלנו, שלא יטעה בהבנה, ושיש פעמים שיש השלכות לדין ע"י הבנה נכונה - 006]

הוכחה שהבנת דברי מהרי"ו שהמצה מאכל צער הגוף, הכוונה לנזק, ולא לצער צדדי - 007

השלמה לנושא סימן ארבע הפרשיות- [שזפ"ה], לעניין שינוי סדר הסימן, לתכלית של קביעת רמז - 008

הבאת ראיה מסימן -מנצפ"ך - 009

[דרך אגב- רואים שגרסתנו מתאימה לרמז הנ"ל, ולא כמנקדים וגורסים היום - 010]

הבאת ראיה נוספת מ-"הא מכשטא", וביאור הסימן הרמוז שם - 011

 

הסבר סימן ח"פ סעיף ב' - 012

ביאור הבעיות הקיימות במצה עשירה ועוגות יין, ואכילתם בערב פסח - 013

דוגמא [בעניין מצת מכונה] לזהירות שצריך בהתייחסות לפוסקים אחרים גם אם הם מקילים 014

גם אם נאמר שיש דעות המתירות עוגות יין, לנו יש חשש גדול יותר, מסיבת חוזר וניעור - 015

ביאור שאין יכולת כלל, לתת הכשר לשמן סויה בפסח, לשיטתנו, ודין חולה בזה, ודין ערב פסח - 016

המשך הסבר סעיף ב' לדין אכילה בערב פסח עד ג' שעות קודם הלילה, [המותר והאסור] - 017

 

דין ה"עציט" בערב פסח, וההבדל בינו לבין זה שהיו מכינים בתימן בערב פסח - 018

ביאור ע"פ-"כמוצא שלל רב", מה הקשר בין רבא לדיני יין בפסח ופורים, ומניין לו הדין ללא ראיה ומקור, וכן השאלה לעניין שאר אמוראים שלא הביאו מקור לדבריהם - 019

הסבר הרב, שלא כספר "מוצא שלל רב" - 020

הבאת ראיה כהסבר הרב - 021

סיבת העלילות דם שהיו במשך הדורות, ומעשה בעניין עלילת דם, וביאור שסיבת החכמה והפיקחות של עם ישראל, זה כאשר עוסקים בתורה והולכים בדרך הישר - 022

 

שאלות לרב-

מה עניין הביטול, שהוזכר כבעיה בעוגות יין - 023

באיזה שמן ניתן להשתמש בפסח - 024

בדין שניצל המצופה בקמח מצה [או שאר חמשת מיני דגן], בשלוש שעות זמניות קודם הלילה - 025

זמן שריפת חמץ, ואם זמן סוף האכילה מחושב מהנץ או מעלות השחר - 026

דין מצה מטוגנת בערב פסח, ודין ברכתה, [וראה עוד 2 שאלות בזה, בסוף], וכמה נחשב כזית [וראה למעשה בשאלה הבאה], וכלל מה לברך בדבר שיש בו מחלוקת אם הוא המוציא או מזונות - 027

מה המנהג לשיטתנו בשיעור כזית - 028

 

האם חייבות נשים בברכת האילנות, ומה עשו הנשים בתימן. מעלת הזכרת שם שמיים כל הזמן, למדו הגויים מאיתנו, וראיה לכך, ודין נשים בשאר ברכות שלא כתוב "וציוונו" - 029

דין שניצלים ובשר טחון למנהגינו, לעניין מליחה, ודין "פסטרמה" - 030

בדין מצה מטוגנת שנדבקו גושים ליותר מכזית - 031 (טרק 1)

דין צלי על כיריים חשמליות, לא על אש - 032

דין הברכה שאחרי אכילת מצה מטוגנת.  - 033

 


 שיעור 004- תפריט השיעור- לשמיעה CDA\\MP3-
סימן ח"פ- הלכות ערב פסח, וסימן צ'- דיני ליל הסדר.
מוצ"ש צו תשס"ט-

 

פתיחה סימן ח"פ סע' ג' - 001

ביאור הלכה ג' - 002

חזרה לבאר את הטעות שיש בעניין אכילת "עציט" בערב פסח ג' שעות סמוך ללילה - 003

הבדל ה-כובאנה והלחוח של תימן מהנעשה כאן בארץ, ושיש בזה הבדלים להלכה לעניין הפרשת חלה וברכה וחסרון הידיעה יכול לגרום מכשול - 004

דין מצה מבושלת או מטוגנת בערב פסח - 005

הקדמה לסעיף ד' לעניין המציאות שקיימת במאכלים מקמח מצה - 006

 

ביאור סעיף ד' - 007

ביאור הגדר מתי אין למצה דין מצה האסור באכילה בערב פסח, וביאור הכללים בהלכות ברכות בהבדל בין לחמניות מתוקות ללחם - 008

הכלל למעשה לכל הדעות לעניין מזונות שהמאפה כבר לא יהיה לו דין לחם - 009

דין מצה מטוגנת ומבושלת, וחזרה לביאור מנהגנו בגדר כזית - 010

רמז וטעם ללשון הירושלמי, לעניין איסור אכילת מצה בערב פסח - 011

 

בעניין שאין נפילת אפיים כל חודש ניסן, והקשר שיש ל"כלה", ומתשובות הגאונים רואים שהיה ידוע בזמנם הזוהר, ושקראו לזוהר ירושלמי - 012

קשר אבותינו עם הגאונים היה חזק מאוד, ומנהגים רבים מבוססים על מסורת הגאונים - 013

תוספת לסימן "הא מכשטא", שהוזכר בשיעור הקודם ע"פ הנזכר קודם, שיש קשר בין ניסן לכלה - 014

בדין להחמיר שלא לאכול חמץ כלל בערב פסח, אם יש בזה דין "בל תוסיף", ובתימן אם היה שהיו עושים כך. [ומעשה מהאר"י בעניין זה-016] - 015

 

הסבר סעיף ה', בדין מלאכה בערב פסח, ותספורת גדול וקטן, וכביסה בערב פסח וחול המועד - 017

האם אמירה שיש טורח בעבודות פסח, זה בחינת הרשע האומר "מה העבודה הזאת לכם".

וחילוק בעניין שמביא ה-"חק ליעקב" - 018

דעת הרב שיש כאן חילוק אחר - 019

ביאור דברי מהרי"ץ שאם לא מרים את הכוס כל ההגדה, נאמר עליו-"כי יגעת בי ישראל" - 020

גדר עצל ועל מי לא נאמר "כי יגעת בי ישראל", וביאור דברי מהרי"ץ על פי זה, וישיבה ב"אל מלך", במקום שנהגו לעמוד, [ומשל מתימן-תורה ציווה לנו משה-השקיני אמא] - 021

 

הלכות ליל הסדר סימן צ' סעיף א'-

בעניין החרוסת - 022

הרבה ממנהגי הגר"א דומים למנהגינו, ודוגמאות לכך, ומעשה בעניין הגר"א - 023

בעניין לקיחת 2 מצות, ולא 3, ושיש דברים שע"י החומרא בהם, פוגעים בעניין אחר, ושבהגדה של פסח של מהרי"ץ ניתן לרכוש הבנה כללית ופרטית ביסודות המנהגים - 024

בכל ימות חול המועד גם בוצעים על מצה וחצי - 025

סדר אופן הבציעה של המצות בליל הסדר, והסבר מדוע למנהגינו לא צריך להחמיר לקחת 2 כזיתות ושזה לא קולא, ורק אם רוצה מצד שיעור כזית, יש מקום להחמיר ולהוסיף בכמות - 026

 

שאין לאכול ולשתות אחרי ד' כוסות מלבד מים, וגם צחצוח שיניים עלול להסיר את טעם המצה, וביאור עניין הטעם מצה שצריך שיישאר בפיו - 027

שאלות לרב-

מה הרב נוהג בעצמו בעניין עיטוף הטלית בליל הסדר - 028

בעניין איזה שמן לפסח אפשרי, מלבד השמן זית - 029

אם אפשר שכל ראש משפחה יחלק לבני משפחתו מהמצה בליל הסדר - 030

אופן ההסיבה האמיתי, וכיצד דרך ישיבה בגאווה שמותר בליל הסדר, ואופני הסיבה נוספים - 031 (טרק 1)

שאלה מנוסח התכלאל שבהוצאת הרב שמעון צאלח זצ"ל, על עניין גרסת "להתנַאות", שבברכת האילנות - 032

 

בעניין הפקר במקום ביעור חמץ, ובדין ביעור יין הקדוש בקדושת שביעית, שאנו סוברים לכלות ממש ולא להפקיר, ואם ניתן לבערו לאחר הפסח - 033

בדין חרוסת שהוסיפו עליה יין מבושל, ודין נטילת ידיים בברכה על אופן זה, ודין יין מפוסטר אם נחשב מבושל - 034

בדין שעה מדויקת לסוף זמן אכילת חמץ - 035

נפח כזית למנהגינו [ראה עוד בשיעור הקודם [שיעור מס'-003]] - 036

בדין הכשרת מדיח כלים - 037

אם יש עניין להחמיר לשתות שיעור חזו"א בארבע כוסות - 038

אם יש בל תשחית לזרוק חמץ הראוי לאכילה, או עדיף למכור אותו, וביאור עניין המכירה - 039

בדין מי שקשה לו שתיית יין, מה עדיף לעשות - 040

 

 שיעור 005- תפריט השיעור
סימן צ"ט- הלכות חוה"מ, וסימן ק"א.
מוצ"ש חוה"מ פסח-

 

פתיחה סימן צ"ט סע' א' - 001

הלכה א'-ביאור לחוה"מ שנקרא מקרא קודש, והבדלו מיו"ט, 5 מלאכות שהותרו בחול המועד, מלאכת טלטול שלא לצורך, מלאכת דבר האבד, [צילום], צרכי רבים, מעשה הדיוט, מי שאין לו מה לאכול - 002

אין היתר לעשות מלאכות המותרות לצורך גוי או מחלל שבת בפרהסיא, [סעיף ז' הערה י"ג] ודעות לעניין מלאכה שאין בה טורח ואינה לצורך המועד - 003

 

סימן ק"א סעיף ה'- הבדל דורנו מדורות קודמים לעניין הלימוד בחול המועד. ועניין הלימוד במה יהיה. תאור המנהג בתימן על פי "קורא הדורות" של הרב אברהם ערוסי זצ"ל - 004

תרומה הבדילנו,תרומה כוונתו הגבהה, וכיצד יתכן להוסיף בברכה פיוט. תוספת שאסור לאמרה בברכת הגפן, ולא נהגו בה - 005

פירוש מהרי"ץ מה זה תרומה - 006

לכאורה יש סתירה לעניין ענישת הרשעים, פעם רואים רינה ופעם שאין לומר שירה - 007

ביאור הסתירה, לעניין ענישת הרשעים, שתלוי אם נתמלאה הסאה או לא - 008

 

ביאור הערעור, בעניין הלחם עוני- לבצוע על ככר ומחצה כל ימי הפסח, וגם בשבת. וביאור ההבדל משיטת הצדוקים והקראים - 009

ביאור יותר יסודי לדחות את הערעור. [אין זה דרך מינות לדרוש פסוק ללמוד מזה דין, והגם שחז"ל אמרו פירוש אחר, אם אין בכך סתירה לדיני חז"ל], וראיות ממקומות אחרים - 010

שאלה לרב- מדוע אין בזה סתירה להלכה של לחם משנה שצריך בשבת - 011

 

שאלה לרב- מדוע נזקק הרב לדרוש את המהלך הנ"ל שהלימוד עצמו הוא מהפסוק, ולא הסתפק שיש מסורת בזה ושעניין הפסוק זה רק אסמכתא, [וביאור עין תחת עין כיצד מתקיים כפשוטו] - 012

הגם שרואים שרב שרירא גאון סובר שביום יש דין לאכול שתי ככרות, דווקא, ואם כן לכאורה יש סתירה לדין, ע"י דרשת הפסוק. יש חיזוק כנגד ע"י פירוש מרב סעדיה גאון - 013

שאלה לרב- מהיכן לרב שבכל ימות הפסח יש עניין דווקא לקחת שתי מצות שלימות, וע"י הפריסה של אחת- שיהיה מצה וחצי, ולא לקחת מצה וחצי מוכנים - 014

 

בעניין חוזר וניעור- הבאת הודאה של הכשר ספרדי שסומכים על ביטולים, וביאור לפי מהרי"ץ מדוע אין כאן ספק ספיקא, להתיר, על פי הכלל ש-ספק התלוי בחסרון ידיעה אין כאן ספק - 015

שאלה-ספר קורות הדורות, היכן עוד נדפס ממנו - 016

דוגמא לנעימה של תרומה הבדילנו, שבקידוש ליל הסדר - 017

הסיפור מ-"קורות הדורות" על קדושתו של מהר"י צעדי רבו של מהרי"ץ [הקלטה מתוך הגעלה] - 018-022

 

שיעור 006- תפריט השיעור- לשמיעה –CDA//MP3
סימן צ"ב- הלכות ספירת העומר וימי הספירה.
מוצ"ש שמיני תשס"ט-

 

פתיחה סימן  צ"ב סעיף א' - 001

הסבר סימן  צ"ב סעיף א', ומקור עניין העמידה בספירה וגדרו בהלכה - 002

זמן הספירה לכתחילה, ובאור מנהג תימן הקדמון והאחרון, לעניין תפילת מנחה בחול ובשבת, וחילוק המנהגים בספירה לאחר קדיש תתקבל, או עלינו לשבח - 003

תקנת "עלינו לשבח", והמנהגים שיש בו, וגדרו מצד חלק התפילה - 004

[דרך אגב מבאר- אם יש מנהג לא לומר נפילת פנים לאחר מנחה, ודינו בבין השמשות] - 005

 

חזרה לגדר סיום התפילה ודין עלינו לשבח - 006

ציבור שרצו לשנות מלספור לאחר עלינו לשבח, ולהיות סופרים לאחר קדיש תתקבל - 007

דעת היעב"ץ לספור לפני ערבית, ואם הספירה מדאורייתא או מדרבנן - 008

[דרך אגב- מנהגי האבילות בימי הספירה, וברור מנהג תימן ומקורו, ודעת המתחכמים שרוצים להקל מהמנהג על פי שיטת הרמב"ם] - 009

 

חזרה לעניין זמן ספירת העומר, ולעניין עלינו לשבח. לשון "תיקנו" אין פירושו חז"ל, אלא יתכן גם שכוונתו לחכמי הדורות. עניין זיופי תשובות הגאונים, או מאמרי חז"ל, שאינם אמיתיים וצריך זהירות מהם - 010

תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק שני סימן ע"ו, לעניין תספורת בימי העומר, וכי יתכן שאבלות תלמידי רבי עקיבא גדולה מחרבן בית המקדש? - 011

[וביאור המנהג בתימן לעניין תספורת בימי הספירה ובין המצרים, ששינוי הרגלי התספורת גרם שינוי במנהגים - 012]

ביאור מדוע מסכים מהרי"ץ למקשן, והרי נאמר שקשה סילוקן של צדיקים יותר מחרבן המקדש, [מעשה בזקן שהספיד לפני רבי יוחנן וריש לקיש, ונתינת טעם מדוע אם לא היה הזקן מקדים לדבר, לא היו יודעים מהמרגלית של הזקן] - 013

 

התירוץ-שסילוק צדיקים חמור מבית המקדש דווקא לפני הקב"ה אך לפנינו עניין חרבן בית המקדש חמור יותר- וראיה להבנה זו בדעת מהרי"ץ מדיוק בביאורו בעץ חיים - 014

שאלה לעניין ספירת העומר בלשון חשבון, כגון היום ארבעים חסר אחד -האם זה נחשב ספירה?, סיכום השיטות מכף החיים, וביאור אחד מהטעמים שיש מדוע חז"ל נקטו בדרך כזו - 015

נתינת שני טעמים מדוע נהגו לקרוא פרקי אבות בשבתות אלו [ומשלי], [כנגד תגבורת היצר שיש מצד התקופה, כנגד תגבורת החוליים שיש מצד התקופה] - 016

חידוש על פי מהרי"ץ בחלק הדקדוק, להבנה מדויקת יותר בעניין באור חטאו של חזקיהו - 017-021

מעשה מקדושת מהרי"ץ והשופט הגוי שהיה שמו כשם מהרי"ץ - 022-026

 

 

שיעור 007- תפריט השיעור
סימן צ"ב- הלכות ספירת העומר וימי הספירה.
מוצ"ש תזריע תשס"ט-

 

פתיחה סימן צ"ב סעיף ב' - 001

השלמה לרמז שהוזכר בחוה"מ בפסוק "וכי יריבון אנשים",[פרטים נוספים שכלולים בעניין- שלושה פירושים למילת "אגרוף", קבלת היסורים מה', איוב בכל דור ודור] - 002

ביאור הבן איש חי לעניין התחכמות היהודים עם המצרים שהאכילום מצות, על מנת שלא יסבלו מהמצות - 003

רמז מהשפתי כהן [מגורי האר"י]- לעניין קריאת אבות בתקופה שבין פסח לעצרת - 004

 

רמז דומה מעניין "אביב קלוי באש", ועצה למי שהיצר כבר שולט עליו ואינו רך - 005

חזרה לרמז מהשפתי כהן, ושרואים שגם במקומות אחרים נהגו בקריאת אבות ומשלי - 006

השלמת פירושים נוספים בגדר "לחם עוני", קושיית האברבנאל על אחד מפירושי "לחם עוני" - 007

[גרסת ה-"אבְרַאבנל" מאביו של הרב, [ולא אבַרְבנאל], מבאר שנראה שיש לזה מקור, וסיפור המקור לצמיחת גירוש ספרד] - 008

תירוץ הרב לקושיית האברבנאל - 009

המשך הפירושים ל"לחם עוני" - 010

 

[הרב מבאר מדוע מדבר על מצות בתקופה זו שלאחר הפסח] - 011

המשך הפירושים ל"לחם עוני" - 012

ביאור מהרב על דרך רמז, מדוע מילת "תאכל" במלעיל, בפסוק- "שבעת ימים תאכל עליו מצות" - 013

ביאור הלכה ב'- עניין הכרזת "עומר", לפני ברכת העומר, אם יש לזה גדר מנהג, וגדר הכרזת "שמיים" לפי הספרדים - 014

דברי החזו"א, שהרוצה לדעת איך היה מתן תורה- שילך לתימנים, ועוד שבח שאמר החזו"א בעניין התימנים - 015

 

שני טעמים מדוע אנו סופרים ספירת העומר בארמית, ושאין לשנות היום מכיון שיש עוד טעמים,

[עניינים נוספים-ביאור מילת "האידנא", אותיות גרוניות בארמית נבלעות ודוגמאות לכך, גם ארמית בשאר עניינים אין לשנות, כגון-תרגום הפרשה, ביעור חמץ, ובכתובה ועוד [ושאין מנהגינו להחתים החתן על הכתובה] - 016

הוספת אנא בכוח לפי השאמי לאחר הספירה - 017

ייחוד המזמור למנצח בנגינות מזמור שיר שאחר הספירה, ושאלה- כיצד נאמר שיש מ"ט אותיות בפסוק, כאשר בפועל יש מ"ז אותיות, ותירוץ -שכאשר דורשים פסוק בגימטריא, זה לפי איך שצריך להיות כתוב, ולא לפי הכתיבה חסר. והוכחות לכך - 018

 

ביאור מדוע אמירת מזמור "למנצח" היא אחרי המזמורים התדירים, אף על פי שהוא לכאורה מעניין הספירה - 019

על פי הנ"ל ניתן להבין האם המזמור צריך להיות בעמידה או בישיבה - 020

הסימן "עלץ שלם", [וסימנים נוספים] לדברים שצריכים להיות בעמידה, ומנהג אבותינו במילה לעניין עמידה, ושאר ברכות המצוות - 021

בעניין הכרזה על ספירת היום הקודם - 022

 

למנהגינו- מה יעשה הנמצא עם קהל שכל אחד סופר לעצמו - 023

 

שאלות לרב-

לדידן האם נחשב ברכה שאינה צריכה, אם מברך בעצמו, אע"פ שהחזן מברך לכולם, ומה לעשות עם חזן שנראה שאינו מכוין כראוי - 024

מה לעשות אם נראה שהחזן המברך אינו ירא ה' - 025

בעניין הנ"ל-האם נחשב ברכה לבטלה [-ברכת החזן] - 026

בעניין הבן איש חי- להבין מה היה הקושי לרב, ומדוע לא מיושב דבריו שמדובר לעניין הצער ולא לעניין הבריאות - 027

בעניין העברת אש מאש שהודלקה במזיד ביום טוב - 028

 

בעניין הנחת אבן או עשבים על קבר, [ואיסור פרחים מדין חוקות העמים] - 029

בעניין השכבה, אם יושבים או עומדים, וביאור המנהג [ומבאר גם לעניין חופה], ומעלת ההשכבה בשבעה - 030

בעניין קניית משהו [בתפילה] לעילוי נשמת אביו ואימו - 031 (טרק 1)

בעניין החולם נפטרים, אם יש עניין לומר השכבה - 032

בעניין הבשמים בברית, ודברי מהרח"ו שהתינוק צריך להריח - 033

המתפלל ערבית מאוחר מה יעשה לעניין ספירת העומר - 034

 

שיעור 008- תפריט השיעור- לשמיעה –CDA//MP3
סימן צ"ב- הלכות ספירת העומר וימי הספירה.
מוצ"ש אחרי מות קדושים תשס"ט-

 

פתיחה - סימן  צ"ב סעיף ג' - 001

הקדמה-

התבוננות במקור בתורה, בחיוב ספירת העומר:

לפי הרמב"ם שהספירה מדאורייתא, מה בא אביי לחדש, משמע שאלמלא דבריו היה מקום להסתפק בדבר מהתורה.

בפסוקים, ספירת השבועות מקושר עם העומר, וספירת הימים לא, והיום שאין עומר, הרבה פוסקים סוברים שהספירה מדרבנן, ואלו הרמב"ם סובר שאין קשר בין העומר לספירה, וגם היום הספירה מדאורייתא - 002

 

לאחר ההקדמה-

חזרה להלכה, לעניין מי שלא ספר בלילה שיספור ביום בלי ברכה- באור שורש ההלכה בפוסקים - 003

לא נתפרש ע"י השו"ע מה הדין בלילות הבאים, ולפי השיטות שסופר ביום בלי ברכה [מי שלא ספר בלילה], יש מחלוקת הפרי חדש ו-שאר הפוסקים - 004

באור שלושת שיטות הגאונים לעניין מי שהפסיד יום אחד ולא בירך - 005

חזרה ללשון הסעיף-[בדין שלא נתפרש ע"י השו"ע מה יעשה]- מהרי"ץ פסק לפי הפרי חדש שלמרות שביום ספר בלי ברכה, [לאחר ששכח בלילה], בלילות הבאים לא יברך יחידי, אלא יצא ידי חובה ע"י הש"ץ. ואילו הרב פסק רק לכתחילה לחשוש לפסק מהרי"ץ שחשש לפרי חדש - 006

 

סברת הרב- שאילו היה רואה בזמנינו מהרי"ץ, רוב דעות הפוסקים שהיו אח"כ, היה פוסק שיכול לברך, ולא חושש לדעת הפרי חדש, וכיוון שבברכות הולכים אחר הרוב [ולא כשיטת הספרדים בפסק בברכות ללכת אפילו אחרי מיעוט] - 007

חזרה לביאור לשון הסעיף לדין שכח גם ביום ומסתפק אם בירך - 008

מה בדין מי שספר ימים אבל לא שבועות, או שבועות ספר ולא ימים, האם נחשב ספירה או לא? ותמיהה על המ"ב בדין מנה שבועות אבל לא ימים, וישוב לעניין, [אך לא למ"ב] על פי רבנו ירוחם ור"י בן יקר- שספירת ימים בזמננו מן התורה, אך שבועות זה רק בזמן שהיה עומר והוי מדרבנן - 009

 

הסבר סע' ד'-בדין השואל מחברו כמה מונים היום - 010

הסבר סע' ה' -בדין הברכה שצריכה להיות מתוך ידיעה על כמה מברך - 011

הסבר אחר שהיה ניתן להסביר למנהגינו, שמזכירים כמה אתמול לעומר לפני הברכה - 012

הקדמה לסעיף ו'- דיוק נוסף בפסוק מה רוצים לומר במילים המיותרות "תחל לספור" השני - 013

הקדמת דברי מהר"י ונה, על מנת לבאר את לשון "תחל לספור", [ומבאר מדוע לא מברכים שהחיינו, ולמה מונים 7 שבועות, וזוכרים חרבן בית המקדש] - 014

 

ביאור מדוע אמרו שמתו מפסח ועד עצרת - 015

ביאור מדוע אמרו היכן המקומות מגבת ועד אנטיפרס, ודיוק היכן מקומות אלו. [גרסתנו במילה הורדוס- "הורודוס", והגרסא של מילת בני ברק] - 016

עניין נוסף לבאר על פי רבי יחיא צ'אהרי זצ"ל בצידה לדרך-מה גדר שלא נהגו כבוד זה בזה והבדל דורנו בזה - 017

חזרה על פי הנ"ל לבאר את לשון הפס' שהיה צריך דיוק "תחל לספור", וראיות לכך - 018

 

שאלות לרב-

האם שמחה כשמקבל הרב דבריו יהיה כלול ב"צהבו פניו" - 019

בביאור דברי הרב לפסוק שלא לפי מהרי"ץ, ושמהרי"ץ היה חוזר בו אילו ראה הכרעת רוב הפוסקים - 020

 

האם לכתחילה לעשות בפרשיות פתוחות או סתומות כדעת הרמב"ם, או שיש מקום להחמיר כדעת הב"י, וביאור הכרעת הרב במקוצר - 021

דיוק לפי שיטת רב האיי גאון, לעניין חשבון של ספק ספיקא - 022

תיקון ללשון המודפס בסימן צ"ב סע' ד' - 023

לעניין אם לתופף על שולחן נחשב ניגון בכלי בימי הספירה - 024

אם ספירה בראייה ומחשבה נחשב ספירה - 025

מדוע אין הספירה נקרא "זכירת מתן תורה" - 026

לעניין מנהג תימן בגביע אם היה עם רגל או בלי, ואופן החזקת הכוס אם הוא עם רגל - 027

 

 שיעור 009- תפריט השיעור
סימן צ"ב- הלכות ספירת העומר וימי הספירה.
מוצ"ש אמור תשס"ט-

 

פתיחה- סימן  צ"ב סעיף ו' - 001

רמז שמביא מהרי"ץ בפסוק-כי תבואו אל הארץ אשר הנני נותן לכם, וקצרתם את קצירה, [הרוצה לזכות לתורה צריך שיעשה בחשק וברצון], ומביא משל על זה - 002

לשון המשל מספר סדר היום - 003

הסבר הנמשל - 004

משל נוסף לצד השני של הניסיונות, והחילוק שבין הניסיונות - 005

 

חזרה לעניין תלמידי רבי עקיבא והביאורים משיעור הקודם, ביאור בעניין כמה היה מספר תלמידי רבי עקיבא - 006

מגבת ועד אנטיפרס- הרב חוזר בו, ממה שהעמדנו שיעור שעבר, לעניין מקומה של אנטיפרס בזמנינו - 007

על פי המקום הנ"ל נותן טעם מדוע אמרו חז"ל מגבת ועד אנטיפרס - 008

על פי ההבנה שימי הספירה ימי דין, נראה מזה עוד רמז שנכלל בלשון "האידנא" - 009

תוספת לעניין הזלזול בכבוד ת"ח, שדובר שיעור שעבר, ומעשה בעניין הבית יוסף - 010

 

חזרה לסעיף ו'- אם התחילו מנהגי האבילות ממש מזמן מיתת תלמידי רבי עקיבא, או רק בדורות לאחר מכן - 011

[ביאור ראשי התיבות יע"א - 012]

בביאור הכרעת מהרי"ץ שכבוד שבת דוחה את המנהג שלא להסתפר - 013

בדין גילוח הזקן, ואם שייך לאסור מדין מנהג, ומהיכן התחיל הגילוח אצל הגויים - 014

ביאור שאר שתי השיטות הנוספות בתימן לעניין תספורת בימי הספירה, והלכה למעשה - 015

הבנה בלשון שבתשובת מהרי"ץ בעניין התספורת בימי העומר, כלשון ענווה, על פי מדרש הנעלם - 016

 

סעיף ז'- ביאור עיקר הדין לעניין איסור נישואין, בימי הספירה, ושידוכין - 017

בעניין שירה בימי הספירה עד שבועות - 018

בביאור דברי רב שרירא גאון שהיה שמד על תלמידי רבי עקיבא - 019

בביאור מדוע לא התפעל רבי עקיבא ממיתת תלמידיו - 020

שאלות לרב-

בהבנת הלשון "שונאים ומקנטרים זה את זה" שאצל תלמידי רבי עקיבא - 021

 

כיצד המנהג בהפסקת הקדיש בחודש השנים עשר על אביו ועל אימו, וביאור פרטים נוספים בזה - 022

האם מילת "בעומרא" אינה הפסק בספירה - 023

מה משמעות "תפסה בבלוריתה",[וכיצד הגרסא] -  024

מה כן יגדיר מנהג, לדין אל תיטוש [וחוקות העמים], ואפילו שגם הגויים נוהגים - 025

על פי הביאור הנ"ל, מה גדר שלא שינו את מלבושם במצריים - 026

 

עניין הגי'נס, אם אסור מצד חוקות העמים - 027

לנוהגים אבילות עד ל"ג בעומר, אם יש מקום להחשיב כחומרא להוסיף יותר מל"ג במנהגי האבילות, ואע"פ שלא מוסיף ממש עד שבועות - 028

אם מותר לסחוט לימון של שביעית, כשאין לו שימוש אחר - 029

אם להעדיף להניח תפילין יותר מהודרות, ואע"פ שע"י זה יברך שהחיינו בימי הספירה - 030

דעת הרב לעניין העדפת לבישת מלבושי תימן בארץ במציאות של היום [ראה עוד ב-שיעור 021, באמצע רצועה 021] - 031 (טרק 1)

ישיבה על כיסא של רב או אבא לצורך הכנה או תיקון, מה יעשה מצד איסור ישיבה מדין מורא - 032

 

שיעור 010- תפריט השיעור- לשמיעה CDA//MP3 -
סימן צ"ג- הלכות חג השבועות.
מוצ"ש בהר בחוקותי תשס"ט-

 

פתיחה סימן  צ"ג סעיף א' - 001

סימן צ"ג סעיף א'-השיטות שיש לעניין תפילת ערבית של שבועות לאחר צאת הכוכבים - 002

הלכה למעשה בזמננו, ומנהג אבותינו בתימן, בערבי שבתות ויו"ט, ולעניין המנהג בק"ש למתפלל קודם הלילה - 003

בעניין זמן האבילות על תלמידי רבי עקיבא שנמשך עד שבועות וחילוק ל"ג בעומר משאר הימים - 004

 

ביאור הרמז שיש במיתת תלמידי ר"ע קודם לשבועות-דרך ארץ קדמה לתורה. [לשון המעשה ברבי ינאי-006] - 005

בעניין הנ"ל- ביאור מדרגת רבי עקיבא קודם שלמד, על פי מדרש אשת חיל מחכמי תימן - 007

ביאור נוסף בגדר "שלא נהגו כבוד זה בזה", וגדר "קנטור" בחז"ל - 008

בביאור שהייתה עיניהם צרה זו בזה, ושניתן לבארו כעניין קנטור הנזכר מקודם - 009

מהלך לביאור דברי רב שרירא גאון שהיה שמד על תלמידי רבי עקיבא [ביאור שלא נהגו כבוד זה בזה על פי הסוד, וביאור נוסף על פי הפשט-011] - 010

 

חידוש הרב לבאר את דברי רב שרירא גאון, [ששייך לכל העדות] וראיות לכך, [עניין גלות מוזע-013] - 012

סימן צ"ג סעיף ב'- בעניין הלימוד בליל שבועות במה צריך שיהיה - 014

בעניין תפילה מעלות השחר, וכן בהושענא רבה, וק"ש לאחר עלות השחר - 015

סימן צ"ג סעיף ג'-בעניין מנהג הספרדים לקרא ק"ש על המיטה קודם חצות, ונטילת ידיים בבוקר כשלא ישן, ברכת המעביר, וברכות התורה - 016

 

סימן צ"ג סעיף ד'- בעניין תכלית קריאת האזהרות, ונתינת טעם מדוע נקראות דווקא לאחר קריאת התורה ולא קודם, ותכלית נוספת בהשתדלות שבקריאתם - 017

שאלות לרב-

אם ניתן להקדים ולומר את האזהרות לפני שחרית - 018

אם מי שישן בלילה יכול להתפלל בעמוד השחר עם אלה שלא ישנו - 019

בעניין הקדמת 5 המזמורים מקבלת שבת, לתפילת מנחה בערבי שבתות - 020

מה התועלת בהקדמת התפילה לעמוד השחר אם גם אז יש מי שנרדמים - 021

 

בירור החילוק מתי נחשב קנטור ומתי לא - 022

ביאור נוסף בלשון קנטור בלשון חז"ל ממעשה של הלל - 023

מדוע לא ניתן ללמוד "שמד" כפשוטו בדברי רב שרירא גאון - 024

האם לא ידע משה שרבי עקיבא גלגול של זמרי - 025

האם לכתחילה ממש תפילה בעמוד השחר, או ששייך דווקא להתפלל בהנץ - 026

האם שייך להמשיך את פעולת הכיבוי בשעון שבת על מנת שלא ידלק בשבת - 027

אם יש מחכמי תימן שהזכירו במפורש, שעניין מדידת המשקלים בנפח - 028

 

שיעור 011- תפריט השיעור-לשמיעה –CDA//MP3
עניינים נוספים בעניין חג השבועות.
מוצ"ש נשא תשס"ט-

 

פתיחה - 001

מבאר שהארת חג השבועות גם ביום אסרו חג-יו"ט שני של גלויות, וראיות לכך - 002

החיד"א מביא את הרמ"ע מפאנו, שיש חשיבות מיוחדת ביום יו"ט שני של גליות-אסרו חג - 003

"כה תאמר לבית יעקב ותגד לבית ישראל"- גרסת ופירוש "דברים קשים כגידים", וטעם להקדמת הנשים לגברים  - 004

בעניין שאלת בעל "אור-החיים", מדוע הקדים בריאת האיש לאישה - 005

 

מתחיל מהלך בעניין קריאת "כל בכור" ביו"ט שני של שבועות, בביאור שיטת הרמב"ם, וטעם מדוע איננו קוראים כשיטתו:

מבאר ששיטת הרמב"ם לקרוא ביו"ט שני של שבועות בפרשת מועדות - 006

מבאר מה זה פרשת מועדות [ומביא רמז לחנוכה ופורים בקריאת המועדים-008], ומעיר על גרסא מוטעית ברמב"ם, וסתירה- שבחיבורו פסק לקרוא "שור או כשב", אבל בפירוש המשניות אמר שקוראים "כל הבכור" - 007

מקשה- מדוע איננו קוראים שור או כשב וקוראים כל הבכור, ודלא כהרמב"ם בחיבורו - 009

 

מביא מספר תירוצים מדוע לא נזכר חטאת בעצרת בפרשת פנחס, ועל פי זה מתבאר טעם להעדפת קריאת "כל הבכור" שבפרשת פנחס, ולא "שור או כשב" שבפרשת אמור - 010

נותן טעם על דרך הרמז לתירוץ הירושלמי, לבאר מדוע כן כתוב חטאת בפרשת אמור - 011

ובזה סיום המהלך בעניין קריאת "כל הבכור".

 

נותן טעם לקריאת מילת "בשבועותיכם" ללא געיא על פי קריאת אבי הרב, וראיה מהמנחת שי, [ראה עניין זה לעיל בתחילת קטע-010] - 012

 

טעם לקריאת פרשת נשא לאחר שבועות, גדר עול תורה שיש בעניין חזרת הפרשיות בפרשה, ושיש כוונה שונה בפנימיות כל פרשה, ואפילו שנכתבו הפסוקים דומה, ואין לקרוא אותם במהירות - 013

רמז בשמו של שבט יהודה שקיבל את המלוכה, ובעניין עשרת השבטים, וייחוסים של משפחות - 014

חוזר לעניין מנין 176 בדפי מסכת ב"ב ופסוקי פרשת נשא - 015

בעניין שלא פסקה ישיבה מתימן, ויש להבדיל בין הידועים כגדולים ומיוחסים, לאחרים, ושלשון "כקוף בפני אדם" אינו לשון עלבון על ת"ח - 016

 

שאלות לרב-

חזרה לעניין חזרת הקריאה בנשיאים, שלא יהיה במהירות, והבדל החזרות על לימוד ידוע בגמ' - 017

שלא לשבח כל אחד בתואר רב, או מארי - 018

מה להעדיף לקרוא, אם עדיין לא קראו זוהר בליל שבועות ונשאר שעה עד הבוקר, ובעניין התפשטות הקבלה בפרהסיא במשך הדורות - 019

אם תיקון ליל שבועות הוא רק לפשוטי העם, סדר הלימוד וכמה מסתרי תורה יש ללמוד - 020

בעניין פטירת האר"י וחזרתו כהרש"ש - 021

היכן זכירת תרי"ג מצוות בשבועות - 022

 

דוגמא לניגון קריאת הזוהר, ומקום הסלסול בציבור, וביחיד - 023

כמה זמן עבר מפטירת רבנו שלום שבזי - 024

היכן המקור שבכורות ולוים צריכים לשמש בבית המקדש - 025

בעניין הנוהגים לקרוא תהילים ולא זוהר בליל שבועות - 026

מה להעדיף תיקון חצות או זוהר, אם קם לפנות בוקר ואין זמן לשניהם עד הבוקר - 027

 

 012- תפריט הדרשה בכנס הקבלת פני רבו- לשמיעה– CDA//MP3
012- חוה"מ פסח תשס"ט-

 

פתיחה - 001

בעניין "תרומה הבדילנו", ובאור מהרי"ץ מדוע עם ישראל נקראים תרומה - 002

החילוק מתי באבוד רשעים רינה, ומתי לא, ולימוד עד כמה היא האריכות אפיים של בורא עולם - 003

דברי הגר"א בעניין מלחמת גוג ומגוג, ובעניין המלחמה, ומי יהיו הנשארים ממלחמת גוג ומגוג - 004

בעניין שהפרשיות באים לומר את העתיד על מנת שנתכונן לו, ודוגמאות לכך - 005

בעניין הפירושים שיש בשם "מצה" - 006

 

בעניין הפירושים שיש בשם "לחם עוני" - 007

בעניין הפירושים שיש בפסוק "ורפא ירפא" - 008

חידוש בפסוק "וכי יריבון אנשים", כהקדמה לפירוש ה-14 בעניין "ורפא ירפא", והנלמד ממנו בשבילנו -  009

טעם לתוכן שבקריאת ההפטרה של יום שמיני של גליות, ובעניין זמן הגאולה - 010

תירוץ השומר אמונים, לחילוק בין זמן הגאולה שבפסח, כנגד הזמן שבכל יום ויום - 011

אסמכתא לאחד מחכמי תימן, בפירוש "וכי יריבון אנשים" - 012

 

שיטות הראשונים שחמץ בפסח אוסר במשהו ונפ"מ שיש לפי הפירושים, ומה זה גדר "משהו" - 013

בביאור החילוק לכל שיטה מדוע יחשב "דבר שיש לו מתירין" - 014

מבאר חומרת חמץ משאר איסורים על פי דברי הרדב"ז - 015

מבאר מדוע לא נזכר משה רבנו בהגדה של פסח, ותפילת שמונה עשרה, ומביא מעשה הקשור לעניין - 016

דברי מוסר לחיזוק בכלל, וחיזוק העדה והמסורת בפרט - 017

שלושה עניינים הראויים לתכלית חיזוק מסורת אבותינו - 018

 

מפרסמים עושי מצווה-שבח הפועלים בפעולות המכון - 019

מעלת מסורת אבותינו לתועלת, גם בעבור עדות אחרות - 020

שאלות לרב-

בעניין יין הקדוש בקדושת שביעית לאחר ליל הסדר, האם להפקירו או לאבדו - 021

בעניין דגש חזק ו-קל, וע"י זה מתבאר יותר בבירור דברי הרב בעניין "ורפא ירפא - 022

בעניין הוצאת אחרים בברכת המצוות יד"ח כשכבר יצא ידי חובה, וברור בשיטת מהרי"ץ - 023

בגדר מצה כפולה, ואימתי נפסלת, ובדין כתמים במצה עבה ורכה - 024

 

 013- דרשת הרב ביום ההילולא של מהרי"ץ-לשמיעהCDA//MP3-
כ"ח ניסן תשס"ט-

 

פתיחה- דברי פתיחה של הרב……… - 001

ביאור רמז עניין המצות ששייך גם אחרי פסח - 002

[דרך אגב- פירוש בשם מצה] - 003

בעניין דברי מהרי"ץ בעץ חיים על ההגדה של פסח - 004

לשון קושיית מהרי"ץ בספר - 005

דיוק גדר השאלה - 006

שבחי החזו"א על עדת התימנים - 007

תוכחת מוסר בעניין תפילות בשחרית בבית הכנסת - 008

 

בעניין חיבור שני הדברים שעשה מהרי"ץ, ופירוש המילה "צאלח", וההשלכות שיש בזה לדורנו - 009

המעשה מרבי יהונתן איבשיץ - 010

שאלות לרב-

בעניין מצה ולחם מטוגן שלפני הטיגון היה פחות מ-כזית ואחר הטיגון נדבק ל-כזית, או חתוכה לארבע ונדבקה - 011

בעניין תליית תמונות של צדיקים בבית, ובמקרה של בעיית כיבוד אב בזה - 012

אם צריך לעמוד לרב הקהילה בקריאת התורה - 013

 

בעניין תפילת מנחה לפני פלג המנחה, וערבית לאחר פלג המנחה, בערב שבת - 014

בעניין ההבדל שיש בהברת ה-שרעבים, ובעניין מבטאי הספרדים והאשכנזים - 015

האם מותר לשמוע קלטות של זקנים-לא ניגונים, אם זה מעורר שמחה - 016

שמיעת שירים באסרו חג, בשישי אחר חצות ומוצ"ש - 017

האם מותר לקרא אותיות שם ה' בפתח אליהו ב"הא" ולא "קא", ושינויים מעיין זה בהגיית שם ה' - 018

 

 שיעור 014- תפריט השיעור- לשמיעה CDA//MP3 -
בעניין- פרשיות פתוחות וסתומות בתורה
מוצ"ש בהעלותך תשס"ט-

 

פתיחה - 001

בברור לשון "צלי", ולשונות נוספים - 002

ההלכה בשו"ע שאין לעשות פרשה סתומה פתוחה, ולא פתוחה סתומה, וצורות הפרשיות - 003

הקדמת מושגים יסודיים בעניין תיגאן, סידור דפי ספר תורה תימני, שורות, רווחים ומספר העמודים - 004

מדוע נהגו שכל דף מתחיל בתחילת פסוק - 005

הדיוק בסיום כל דף [51 שורות] בסוף כל פסוק, ללא משיכת אותיות, וסיום רווחי ארבע שורות בין החומשים בסוף הדף, ללא חישוב מחשב, מעיד על מסורת קדומה עד משה רבנו - 006

 

מביא ראיה ראשונה לכך שספרנו מדויק כמו ספרו של משה רבנו - 007

ראיה שנייה שספרנו מדויק כמו ספרו של משה רבנו - 008

מבאר מה נקרא "פרשה" בהשוואה ל"תיגאן" - 009

חזרה לעניין מחלוקת הרמב"ם והרא"ש בפרשיות פתוחות וסתומות:  מבאר סוג אחד של פרשה פתוחה וסוג של סתומה שמוסכם לכל הדעות - 010

מבאר אופן נוסף של פרשה פתוחה שהוא רק לשיטת הרמב"ם - 011

מבאר ששינוי מספר השורות לא פוסל, וחסרות ויתרות כן פוסל - 012

 

מבאר שני אופנים נוספים של פרשה סתומה לשיטת הרמב"ם - 013

מבאר חילוק שיטת הרא"ש משיטת הרמב"ם - 014

הכרעת מרן בשו"ע - 015

קריאת לשון הרמב"ם, הלכה א' ב' - 016

שיעור הריווח-כמה צריך להיות, וטעם שיש ריווח בין הפרשיות - 017

העמקה להבין טעמים מדוע יש פרשיות פתוחות ומדוע סתומות, טעם ראשון- - 018

 

באור טעמו של רבנו פרץ, [והסבר לטעם אותיות גדולות וקטנות בתורה, ומנצפ"ך] - 019

טעם נוסף של ה"מנחת יהודה" - 020

חשבון שיטת הרמב"ם והרא"ש אם מסתדרים שניהם על פי טעמו של ר' פרץ - 021

הלכה למעשה, ומראה שלעשות כשתי השיטות, אינו חומרא ומעלה אלא מקלקל, וכן לעניין מגילת אסתר, [ומבאר מהו ספרו של נפתלי ובן אשר, עניין המוסרה, וגדר "אוגירה", ומהו כתר ארם צובא, ושינויי יתרות וחסרות בס"ת] - 022

יש ראיה לאמיתות שיטת הרמב"ם מספרים קדומים - 023

 

שאלות לרב:

בעניין קריאת ספרדי או אשכנזי בספר עם אותיות לפופות ועקומות - 024

בעניין מניין המעורב מספרדים ותימנים מה יעשו לעניין ספר תורה - 025

"הלה' תגמלו זאת" אם בתיבה אחת או שניים, ואם צריך לתקן בס"ת, ובמקום שיגרום מחלוקת מה לעשות - 026

אם יש מקור לרמז ראשי התיבות במילת תאג- תורה אונקלוס גאון, [ורמז במילת חינא] - 027

בעניין תגין שעטנז ג"ץ בס"ת, ובדק חיה [ודברי האר"י לכתוב כשיטת הרמב"ם] - 028

ברור בשיטת הרא"ש, לעניין פרשיות פתוחות וסתומות - 029

 

ברור בעניין זמן מיתת דויד המלך - 030

מה הסברא שקטן עולה גם למניין שלושה של שני וחמישי - 031 (טרק 1)

 

 שיעור 015- תפריט השיעור
בעניין איסור דיבור בקריאת התורה וההפטרה ועניינים נוספים.
מוצ"ש שלח תשס"ט-

 

פתיחה - 001

איסור הדיבור בזמן קריאת התורה וההפטרה - 002

חילוק בין דברי תורה לדברי חול ומתי זמן האיסור ומה הדין בין גוברא לגוברא - 003

מנהג מי שברך בין עולה לעולה - 004

שולחן ערוך- בדין מי שכבר קרא שמו"ת או שמע קריאת התורה - 005

הדעות שיש לעניין היתר הדיבור, קריאת שמו"ת בזמן הקריאה, ועצה לשמירת מסורת התרגום006.

בדין הכנת הקריאה, בזמן קריאת אחרים, ואם מותר לחלק את הקריאות בזמן הקריאה, כגון בזמן שבת חתן כשיש מרובים - 007

תירוץ ספר חמדת ימים בישוב שתי הסוגיות בגמ', ויחס החסידים והגר"א אליו - 008

הבדל רב ששת מאיתנו בגדר תורתו אומנותו - 009

סיכום הלכות למעשה על פי כל הנ"ל - 010

בעניין חלוקת סוכריות ומי ורדים בזמן ההפטרה אימתי עדיף - 011

תוכחת לעניין האיסור לדבר בדברי חול, והתייחסות חוזרת לגדר תורתו אומנותו, והבדל דורנו לדור קודם - 012

מעשה ניסים מהחיד"א והגר"א, ושני טעמים מדוע איננו זוכים בדורנו לניסים ונפלאות בפרסום ובחוש אצל גדולי ישראל - 013

שיטת הרא"ש, והבדל יסודי לחילוק בין שיטת הרא"ש ותוספות, לשיטת הרמב"ם והרי"ף בכל ביאורי סוגיות בש"ס - 014

בעניין ירידת הדורות, ושני באורים לחטא המרגלים, ואי הסכמת הרב לביאור השני - 015

מהלך לבאר כיצד יתכן שעניין כבוד יעביר אדם על דעתו, על פי הגמרא בברכות - 016

דקדוקים בגמרא בברכות  - 017

ביאור הרב לעניין הכבוד אצל ר"ג - 018

באור העניין "אותו תלמיד ר"ש היה", ועוד, וביאור "תריסים" על פי היעב"ץ - 019

מה הראיה שמעשה הוא לשם שמיים, ובאור עניין הכבוד אצל המרגלים, והכלל מתי לשם שמיים [ואפילו חטא] - 020

עניין גלגולו של יהושע בן נחמיא - 021

שאלות לרב-

ברור לעניין בעיא של דוגמא לאחרים בזמן לימוד בקריאת התורה - 022

מה הגדר לדיבור דברים בטלים בבית הכנסת, ובזמן קריאת ס"ת - 023

אם על ידי כיסוי המטפחת של הספר יחשב הספר כסגור לעניין דיבור - 024

בעניית קריאת החזן במקום העולה לתורה - 025

בעניין קריאת שמו"ת מלכתחילה בקריאת ס"ת - 026

בעניין חינוך ילד בדיבור או ברמז בזמן קריאת התורה - 027

דחיית הצעת הסיוע לנוהגים לדבר לצורך הקריאה בזמן הקריאה - 028

בעניין לעיסת קאת בזמן תפילה או לימוד - 029

בעניין מה שהיו מביאים קאת למלך בתימן, ומנעלים בזמן התפילה - 030

 

 שיעור 016- תפריט השיעור
בעניין- אמירת והוא רחום בתיקון בשני וחמישי.
מוצ"ש קרח תשס"ט-

 

פתיחה - 001

פרטים באופן אמירת התיקון, וחידוש דברי מהרי"ץ שיהיה בקירוב רגליים - 002

ברור עד מתי צריך להיות העמידה, ואם נחשב פורץ גדר קהילות שלא אמרו זאת - 003

מבאר על מה נוסד התיקון - 004

כיצד היא חלוקת הפסקאות - 005

לשון מעשה הנס - 006

ביאור מה זה ששני וחמישי הם ימי דין - 007

דעת הרב מי הם הזקנים שהיו בנס - 008

 

מתי לא נכון לשבת, וטעיות שיש באופן האמירה ובסידור - 009

סיכום-היכן יושבים - 010

החילוק בין חובת השלמת קריאת התורה למתפללים אצל אבלים, ו-והוא רחום, לנפילת פנים, וביאור עניין סמיכת נפילת פנים לשמונה עשרה - 011

עניין מחלוקת רבי אליעזר וחכמים - 012

הנלמד מהנ"ל לערך חובת סמיכת נפילת אפיים לשמונה עשרה, ולֵמה כן צריך להפסיק - 013

שיטת הט"ז לעניין והוא רחום בחילוק מנפילת פנים, ולימוד מהרי"ץ מזה לחיוב ס"ת - 014

 

בעניין חזרת הט"ז בדין והוא רחום וישוב ששיטת מהרי"ץ אין בה קושי מזה - 015

ישוב לאלה שלא נוהגים לומר את -והוא רחום, ופליאה על השתילי זיתים ומהרי"ץ שנתנו לזה גדר של פורצי גדר - 016

פיוט עת שערי רחמים– דעה שנתקן ע"י שלשה אחים ובאור המעשה - 017

באור מדוע לא רמוז נס כבשן האש ב-והוא רחום, או נס האחים ב-עת שערי רחמים - 018

עיון בעניין ר"א –שלא נתנה לו אשתו ליפול על פניו, ולימוד לעניין היחס לאשה - 019

היעב"ץ בעניין צניעות, ומעשה מפליא בעניין השפעת הצניעות - 020

 

אם יש חיוב לענות אמן כששומע שעונים הציבור אמן אך לא שמע את הברכה - 021

בעניין אמירת י"ג מידות עם הציבור בזמן שהוא בנפילת פנים - 022

אם מתפלל בבית כנסת שלא אמרו והוא רחום מה יעשה - 023

אם להסיח דעתו מהציבור בשמונה עשרה על מנת לא לשמוע אמן, ולמה כן מקשיב - 024

מה הטעם שאומרים במנחת שבת כל ישראל לפני הללויה - 025

בעניין להשלים מניין ולענות קדושה לתפילת מנחה שאחר צאת הכוכבים, ועניית אמן על ברכת הלל [לא שלם] של האשכנזים - 026

 

עניית אמן לתימני על ברכת תפילין של ראש [למנהג האשכנזים] - 027

חילוק שיש בשחרית וערבית למתפלל עם הציבור והגיעו לעמידה והוא עדיין בתחילת ברכות שמע - 028

המתפלל עם המקדימים י"ג מידות לנפילת אפיים, מתי ייפול על פניו - 029

אם לא סותר תשובתו הנ"ל לדבריו בשיעור בעניין הסמכת נפילת אפיים לשמונה עשרה, והלכה למעשה לעניין ס"ת אשכנזי, ואמירת קדיש במניין אשכנזי - 030

בעניין מחיצת עשרה טפחים המפרדת במניין, שאין עשרה מקובצים - 031 (טרק 1)

 

  
שיעור 017- תפריט השיעור
בעניין-עניינים שונים בעניין קריאת פרשיות התורה.
מוצ"ש חקת תשס"ט-

 

פתיחה - 001

שואל איזה צער שייך בקריאת פרשת חקת ובלק - 002

בירור בטעם חילוק המנהגים באופן חיבור פרשיות  - 003

טעמו של מהרי"ץ לחיבור פרשיות אלו - 004

ענייו שעל כל פרשה ממונה מלאך, וסימני הפרשיות בסופם על מה רומזים - 005

טעם נוסף לבעל מנחת יהודה, לעניין צירוף הפרשיות - 006

שאלות המתעוררות מתוך הבדלי מנהגי צירוף הפרשיות בין השאמי לבלדי - 007

הבדל שיש בין חובת קריאת המגילה לבין חובת קריאת התורה - 008

 

ברור הדין בעניין מניין שחלק ממנו כבר שמעו קריאת התורה ואין עשרה שלא שמעו - 009

חזרה לעניין הדיבור בזמן קריאת התורה- האם יש היתר ללמוד/לדבר בדברי תורה בזמן הקריאה [ראה שיעור 015] - 010

תירוץ החמדת ימים לסתירה בין הסוגיות שבסוטה וברכות - 011

[מה הפירוש שהתרגום ניתן בסיני] - 012

שתי הראיות לפירוש החמדת ימים, ומדוע אינו קשה לרמב"ם והרי"ף הראיה הראשונה - 013

 

מה לא מספיק ברור לשיטת הראשונים שלא מפרשים כהחמדת ימים - 014

לשון "אנן" לאו דוקא לשון רבים - 015

מביא מעשה דומה באלישע בן אבויה לעניין פירוש החמדת ימים באנן בדידן, וחשבון כיצד יבואר לשיטת החמדת ימים ושיטת שאר הראשונים,  - 016

טעם מדוע לא קיבלו הרמב"ם והרי"ף את ישוב החמדת ימים, וגדר תקנות חז"ל - 017

ראיות שתקנות חז"ל אין לבטלן ואפילו שאין מדברים ארמית היום - 018

תוכחה על ביטול התרגום בעדות אחרות, ומאידך מעשה מהגר"א לעניין חידוש מנהגים - 019

 

כיצד התחיל ביטול התרגום אצל הספרדים - 020

לשיטתנו יש דין אל תיטוש בביטול התרגום - 021

השלמה למעשה עם אמא שלום אשתו של רבי אליעזר שלא נתנה לו ליפול על פניו [משיעור שעבר- 016] - 022

מעשה מהאר"י בעניין אשה שציערה את בעלה - 023

 

 שיעור 018- תפריט השיעור
בעניין-מטרת התענית ובירורי הלכות.
מוצ"ש פנחס תשס"ט-

 

פתיחה - 001

"כי עליך הורגנו כל היום"-פירושו - 002

אימתי יכול להיחשב לאדם כמוסר נפשו בכל יום - 003

מה הסיבה שבדורנו אין את ה-הרגש של צער החורבן כמו בדורות ראשונים - 004

מעשים הממחישים את גודל הרגש שהיה אצל גדולי ישראל - 005

ביאור הרמב"ם במטרת צום י"ז בתמוז - 006

ביאור מהרי"ץ ברמב"ם בהבנה מעט שונה - 007

הסבר הענף חיים במעט עומק יותר - 008

 

דיני חולה מעוברת ומניקה - 009

ברור אם שייך לצרף למניין, מי שמזלזל בתענית. שיטת השו"ע והאחרונים שחולקים עליו - 010

ביאור שיטת הרב בשע"ה וחידוש הגינת ורדים - 011

סיכום הדיעות - 012

[עניין צירוף לזימון- המנהג בשלושה ועשרה לעניין "רובא דמינַכַר"] - 013

ביאור הרב לסברא בהכרעת ההלכה מצד מנהג קהילות אחרות - 014

 

ברורים- אם יניח תפילין מי שלא מתענה, וכיצד היה אמור להיות הדין אם לא נפסוק כמנהג עדות אחרות - 015

ברור- מי שאכל בטעות ונזכר מיד בסיום הברכה, מה יעשה? וכן לעניין בשר בחלב - 016

[באור הסיבה מדוע ברכה לבטלה נחשב ברכה לבטלה] - 017

חזרה לעניין ר"ג ורבי יהושוע [משיעור 015], התבוננות מחדש במעשה, והבנה בהנהגת ר"ג שאינה ניראת כענווה - 018

ביאור הנהגת ר"ג על פי היעב"ץ, [ודברי מהרי"ץ, מדוע נקרא שלמה המלך-מלך] - 019

 

ביאור הנהגות שמאי והלל, וראיה מעניין רשב"י המוזכר במעשה בעניין יהודה בן גרים - 020

 

שאלות לרב-

בירור בעניין יהודה בן גרים - 021

בירור בעניין שמות המלאכים שבסוף הפרשיות [ראה שיעור-017] - 022

עוד בירור בעניין יהודה בן גרים - 023

עוד בירור בעניין טעם לשמות המלאכים שבסוף הפרשיות - 024

בעניין שיעור רביעית אם צריך בבליעה אחת - 025

 

 שיעור 019- תפריט השיעור
בעניין-מטרת התענית ובירורי הלכות.
מוצ"ש מטות תשס"ט-

 

פתיחה - 001

כל רודפיה השיגוה בין המצרים-מבאר מה ייחודן של ימים אלו וכיצד זה בא להראות שבחן של ישראל - 002

גדרי איסור שמעיקר הדין בימים אלו, ואלו שנוספו במשך הדורות - 003

משל לעניין הצער שיש למעלה בזמן צערנו למטה והגם שהקב"ה מרוחק - 004

בעניין להרגיל עצמו לומר לא ידעתי, ומעשה עם עזרא הסופר ועם הארץ - 005

בביאור יסוד הרמב"ם במה התקשה בעניין קביעת הצומות - 006

ביאור החתם סופר שמטרת הצום לחזרה בתשובה - 007

 

שיטת התוספות יו"ט שמטרת הצום לאבילות ודוגמאות שלא כדעת החת"ס - 008

ביאור הרב ברמב"ם שהגם שעיקר קביעת הצום מטעם אבילות, אך זה לבד לא היה מספיק לקבוע את הצום,  ומטרתו לתכלית חזרה בתשובה - 009

בירור בעניין [תספורת], קניית בגדים, כלים ופרי חדש  מי"ז בתמוז - 010

זמן ברכת שהחיינו, והטוב והמטיב - 011

סיכום לדין בגד, כלי ופרי חדש - 012

בירור השיטות בעניין אבילות ביום ראשון אם מהתורה ודין אנינות - 013

ההשלכות שבזה ליו"ט שני של גלויות, ומחלוקת הפוסקים להלכה - 014

 

[הדין בזמננו כשמוסרים לחברה קדישא, לעניין חיוב ק"ש ותפילה, ותחילת זמן האבלות ממתי] - 015

בירור הבנת שיטת השו"ע - 016

בירור מדוע השמיט השת"ז את הגהת הרמ"א, והבדל הבנת הכף החיים - 017

בירור הדרך בפירוש דברי השו"ע-ומתי לא ניתן לפרשו באופן הסותר לדבריו בב"י, ותמיהה על דברי הרב בן ציון אבא שאול - 018

בעניין שנאת חינם, מעשה מגביר שביקר בא"י - 019

 

מה פירוש שנאת חינם, לרש"י ופלא יועץ, ולימוד זכות מהכלי יקר - 020

מעשה נוסף בר' סעדיה גאון וריש גלותא - 021

שאלות לרב-.

בעניין מנהגנו באכילת דגים וחלב - 022

בעניין ברכת שהחיינו על בגד חדש מתי יברך, ואיזה שייך לקנות בבין המצרים - 023

בעניין טלית חדשה וט"ק, שנקנה מקודם לבין המצרים, ודין קטן - 024

בעניין תיקון חצות בימי המצרים - 025

בעניין חושך שבטו שונא בנו, והכאה על הפנים - 026

 

בעניין קניית נעליים לשבת דווקא, בימי בין המצרים - 027

בעניין חידוש תכשיטים בשבת שבבין המצרים, שנקנו מקודם לבין המצרים, ואם כבר לבשה שבת אחת מחוסר ידיעה - 028

בעניין אי אכילת אוכל משולחן האבלים, ועוד מנהגים מעין זה - 029

בעניין לבישת בגדים שנשארו מנפטר, וישיבה במקומו - 030

בעניין אבלים המשנים להודיע שלא יביאו מזון לבית אבלים, בקהילה שמקובל אצל כולם להביא.031 (טרק 1)

 

 שיעור 020- תפריט השיעור
בעניין-ימי בין המצרים ותשעה באב.
מוצ"ש מסעי תשס"
ט-
 

 

פתיחה - 001

"כה אמר ה' צום הרביעי צום החמישי צום השביעי צום העשירי יהיה לבית ישראל לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו" -מהלך לביאור הקשר בין הפסוק לסופו על פי מהרי"ץ - 002

[ביאור ההכשר שיש בדורנו לתיקון שנאת חינם] - 003

ביאורים בגמרא בגיטין בעניין קמצא ובר קמצא - 004

[גירסת דִיריִיספַק- - 005]

ביאור לשון אקמצא ובר קמצא - 006

ביאור המעשה על פי ספר דורות הראשונים - 007

 

ביאור ענוותנותו של של זכריה בן אבקולס ע"פ איכה רבתי [וגרסת והִגלָתנוּ] - 008

ביאור גלגולו של זכריה בן אבקולס ע"פ החיד"א - 009

לשון מהרי"ץ בע"ח לביאורו הנ"ל - 010

ממתי מסתיים זמן איסור העינויים [תספורת וכיבוס] - 011

[עניין שעלה בית המקדש בשלמותו למעלה ולא חרב] - 012

עניין שלא מובן- מדוע עניין העינוי נקבע לפי שבוע שחל בו ת"ב ואינו זמן קבוע - 013

בעניין אכילת יין ובשר למנהגינו, ודיני אונן - 014

 

עניין הלב שיש לתקן בקיום האבלות - 015

אם מנהג מניעת התספורת קדום או חדש - 016

[בעניין האר"י, והבנת לימוד קבלה תלוי ביכולת לימוד נכון בנגלה] - 017

[שיבושים שיש במסירת מנהגים בעל פה באופן מסודר, מכיון שלא נכתב בספרים] - 018

מה לאכול בסעודה מפסקת - 019

דברי מהרי"ץ בדין מעוברות ומניקות - 020

[חילוק תענית אסתר משאר תעניות] - 021

 

[גדר ההלכתי של חבישת כיפה וכובע] - 022

[חשיבות המנהגים] - 023

חזרה לדין מעוברת ומניקה - 024

בעניין טעמו של הרמב"ם בקביעת התענית על פי שאלת החתם סופר - 025

תמיהת הרב על שאלת החת"ס על פי הרמב"ם בהקדמתו - 026

בדין פרי חדש ושהחיינו- ביאור החילוק בין דין מעוברת לדין פרי שלא ישיג, לשיטת המ"ב - 027

 

דין רחיצה בחמין וגדר פושר - 028

איזה בגדים להכין לשבוע שחל בו - 029

תיקון רכב בת"ב ע"י גוי או יהודי - 030

דין מלאכה בת"ב - 031 (טרק 1)

עד מתי ישיבה על הארץ למנהגינו - 032

דין ישיבה באבילות עד ג' טפחים - 033

 

בעניין עד כמה אפשר ללבוש חולצות יחד על מנת שיחשב שהשתמש בהם - 034

בעניין פסטור לגדר החשבת תבשיל בסעודה מפסקת ודין תה - 035

האם לסמנה יש דין תבשיל - 036

העדפת ברכת שהחיינו אחת או שתיים על שני פירות שונים חדשים [-כל השנה] - 037

בדין כובאנה שנאפתה בהרבה סמנה, אם נחשב תבשיל - 038

 

 שיעור 021- תפריט השיעור
בעניין-עניינים שונים בחודש אב.
מוצ"ש ואתחנן תשס"ט-

 

פתיחה - 001

הקדמה לעניין-עד מתי השתמטות מגוי בחודש אב, שיבואר בהמשך - 002

עיון- מה חזק יותר, הגשמי או הרוחני, ומביא מעשה מהמדרש שהרוח מעמיד את הגשמי - 003

שאלות לעיון במעשה עצמו - 004

ביאור המעשה על פי דברי איוב-תולה ארץ על בלימה, [ודעות חכמי האומות] - 005

על פי הנ"ל מבאר דברי שלמה- "הבל הבלים - הכל הבל" - 006

ביאור עניין שליטת קטב מרירי, ואמיתות עניין המזיקים - 007

 

התבוננות בשיטות הפוסקים, בעניין עד מתי השתמטות מגוי בחודש אב - 008

גדר הלשון- משנכנס אב ממעטים בשמחה, מתי תחילת הזמן, ע"פ ביאור שינויי הלשון הקיימים בפוסקים - 009

שאלה ותירוץ-מדוע לא אמרו משנכנס אלול מרבים בתשובה, [ומנהג חסידים לתלות שלט משנכנס אדר] - 010

דחיית התירוץ ודעת הרב ליישבו - 011

ישוב לעניין חתונה באב שהרי צריכה מזל, שאינו סותר למניעת דין עם גוי מצד המזל - 012

 

עיון בסדר הפטריות הנחמה שאינו על פי סדר הפרקים - 013

טעם התוספות לסדר הנ"ל - 014

טעם האבודרהם לסדר הנ"ל - 015

על פי הטעמים הנ"ל מקשה, מדוע בנביא עצמו אין כך סדר הפרקים ומתרץ - 016

שואל על פי מנהגינו שנוסף פסוק לפני "שוש אשיש", כיצד יבואר הסדר - 017

בירור באין מוקדם ומאוחר בתורה - 018

בעניין נחמת ישעיהו, טענות ישעיהו ותשובת הקב"ה, לעניין הקץ - 019

 

שאלות לרב-

בעניין הקשר בין פסוק ונודע בגויים לפסוקים שאח"כ "שוש אשיש" - 020

בעניין מנהג עיטוף בטלית גדול בליל ת"ב - 021

בעניין עיטוף ט"ג בבית הכנסת בכל התפילות, ומשקל חליפה ומגבעת בהשוואה - 022

[אם יש דין אל תיטוש לאי עטיפת ט"ג בליל שבת למי שאביו כן מתעטף בליל שבת - 023]

בעניין עיטוף ט"ג רק לזמן שאומר קדיש וכדו' - 024

בעניין המתעטפים בט"ג בשחרית של שבת אך לא בערבית של שבת - 025

בעניין מנהג עיטוף בטלית בנפילת פנים, ואופן ה-נפילת פנים - 026

בעניין שינוי הנעימה בהפטרת ת"ב והדגמה - 027

 

שיעור 022- תפריט השיעור
בעניין- השלמות לשיעור קודם- חודש אב.
מוצ"ש עקב תשס"ט-

 

פתיחה - 001

חזרה לעניין השמטת הרמב"ם והשו"ע ל-"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שדובר שיעור שעבר - 002

עיון להבין למאן דאמר את הגדר של "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - 003

 

תירוץ רבי אליעזר ממונקטש להשמטת הרמב"ם והשו"ע, והסברת תירוצו ע"י הרב - 004

תירוצים נוספים להשמטת הרמב"ם והשו"ע, וסברת אבותינו בעניין - 005

תירוץ החתם סופר - 006

מקשה שתירוץ החתם סופר אינו על פי שיטת הרמב"ם [יסוד באופן למידת הרמב"ם] - 007

 

תירוץ לרמב"ם על פי הירושלמי בעניין מגילה - 008

שואל מדוע יש הפרש בין דורינו לדורות קודמים בעניין השמחה והעצב - 009

מביא מעשה מצנעא ומספר חסידים להבנת חסרון דורנו - 010

מעשים מהזמן האחרון המראים על אמונת הגויים והבדל הישמעאלים מאדום- הנצרים - 011

תשובות ספר הניצחון מדוע אין הגויים באשכנז מבטאים אותיות ח' ו-ע' - 012

חיזוק לעדה בעניין מבטא האותיות ח', ע' ו-ר' ועצות כיצד להצליח ללמדם - 013

חומרת פגם הלשון [לשון הרע ופגם המבטא] - 014

 

מהלך להשלמת תירוץ לשאלה משיעור קודם בעניין מנהגינו בהוספת הפסוק- "ונודע בגויים - " שלפני פסוקי "שוש תשיש", וסימן ש"כ להפטרות וילך והאזינו על דרך פשט ורמז - 015

טעמים לתיקון ההפטריות, וחקירה לפי כל הטעמים כיצד נקבעו שבע דנחמתא וכו' במקום הפטרות הפרשות המקוריות שהיו קודם החורבן, [הקורא פחות פסוקים מהחיוב, ומנהג שניים הקוראים את ההפטרה] - 016

תירוץ הרב שבכולן יש רמז לעניין הפרשה ומבאר את הרמזים - 017

ע"פ הנ"ל נותן טעם [ראשון] למנהג הוספת "ונודע בגויים" ועניין סדר ההפטרות  שאינו ע"פ סדר הפרקים בנביא - 018

 

נתינת עוד טעם [שני] למנהג הפסוק "ונודע בגויים" שזה כנגד התוכחה - 019

נתינת עוד טעם [שלישי] למנהג הפסוק "ונודע בגויים" על פי על פי המדרש תנחומא - 020

[הערה- שיש  נפ"מ ע"פ טעם התקנה לדין- הקורא 6 פסוקים ולא יהיה מעניין הפרש - 021

[שאלה כיצד הפטרת "וערבה" יהיה מעניין הפרשה וביאור על פי הגר"א] - 022

נתינת עוד טעם [רביעי] למנהג הפסוק "ונודע בגויים" על פי שיטת המתחילים-"ונודע בגויים" בהפטרת חתן - 023

שאלה  בעניין מי קודם בקדיש יתום האומרו על אב או האומרו על אח כששניהם בתוך השלושים - 024

 

 שיעור 023- תפריט השיעור
בעניין- י"ג עיקרי אמונה.
מוצ"ש ראה תשס"ט-

 

פתיחה - 001

בעניין תפילה בקול רם ותפילה במהירות, ובעל קול חזק שמאפיל על שאר קולות המתפללים, ומוביל את התפילה, בירור בגדרי ומשקלי העניין, [דרך להכיר יראת שמיים אצל האדם] - 002

הערה לעניין רמזים של סודות שיש באותיות לפופות בספר תורה  - 003

לשון מקינות ת"ב שלא מורגלים לומר-מקשה הרב מדוע לא לומר דווקא קינות שלא מורגלים בהם, וע"י זה תהיה התעוררות הכוונה? - 004

י"ג העיקרים-מה משמעותם ומהיכן לקחם הרמב"ם - 005

 

לשון הרמב"ם, שמי שאינו מאמין באחד מהם, יצא מכלל ישראל, ומעיר שיש בזה נפ"מ להרבה הלכות - 006

החילוק בין מומר להכעיס לבין מומר לתיאבון, גדר תינוק שנשבה, ומה יהיה גדרם של חילונים - 007

דברי הרמב"ם, חילוק בגדר זקן ממרא ממינים וגדר מוסר, ועניין דין הריגתם ואם נוהג בזמננו, וגדר תינוק שנשבה - 008

בגדר תינוקות שנשבו דור שני שבזמננו, וצירופם למניין, [שיטת הפרי תואר שמי שאינו מאמין אפילו בדבר אחד מחז"ל, שנחשב כגוי] - 009

חזרה לרמב"ם בעניין תינוק שנשבה, ומאמין העובר עבירות, ועומק עיקרי האמונה - 010

 

פיוט יגדל- מי חיברו, קבלת מהרי"ץ שרשב"ג חיברו, ונפ"מ שהי"ג קדמו לרמב"ם ולא הוא חידשם - 011

דברי מהרי"ץ על הפיוט מקינות ת"ב, שקיבוץ גליות ומשיח-מעיקרי האמונה - 012

קושית הר"י אלבו מה קשור גלות ומשיח לעיקרי האמונה - 013

ביאור מדוע קיבוץ גליות ומשיח מעיקרי האמונה, הגם שלא על זה עומד התורה - 014

המהולל- טעות דפוס שהוחלף הפסוק, דברי מהרי"ץ כראיה שצריך להיות פסוק "וידעת היום", ועוד ראיה מעניין החריזה  - 015

כיצד פסוק "וידעת היום" הוא לחיזוק האמונה - 016

 

בעניין הזכרת שם שמיים בכל דבריו, ומעשה מהרב מבריסק להראות עניין החסרון באמונת חכמים - 017

דוגמאות מיוסף שמזכיר ש"ש כל הזמן, להראות חשיבות העניין, ובעניין תפילה שלא יהיה במהירות - 018

השלמה לטעם אמירת פיוט יגדל בליל שבת ע"פ מהרי"ץ - 019

בעניין התעלמות מהרי"ץ מהעניין שאין יגדל מכוון על פי הסוד, וטעם לאומרים את סוף יגדל במהירות - 020

טעם שני למהירות ע"פ דעות החולקים במניין העיקרים,[ומבאר שאין מחלוקת בעצם העיקרים]021