שיעור 001- תפריט השיעור

באור מהרח"ו שהפסוק נאמר על חודש אלול, וקושי מהגמ' בר"ה, [והנפ"מ שיש, כשיש הבדל בין המדרשים לגמ'], ושיטות נוספות שיש בביאור הזמן שעליו נאמר הפסוק - 007

עצת היצר בעניין המתח שיש בעשי"ת - 008

משנה במסכת יומא, ודברי הרא"ש- שיש עניין לבקש מחילה דווקא בערב יוה"כ - 009

דברי הרא"ש בעניין טבילה בערב יוה"כ- ודחייתו לדברי רב עמרם גאון לברך על טבילה זו, מכיוון שאין לה רמז בש"ס - 010

קושיית הרב, שלכאורה כן יש לה רמז מהמשנה עצמה - 011

מנהגנו בעניין הטבילה וברכה לטבילה, והטעמים שיש לטבילה והנפ"מ שבטעמים [דעת השת"ז, ודין הנשים בזה] - 012

הערה כללית לעניין הטבילה וטבילת עזרא, ומתי להקפיד על חציצה - 013

דברי המאור ושמש- בעניין חשיבות הטבילה, וההכרח לעניין כשלומד קבלה [ובדין כשרק גורס בזוהר] ובעניין המתנגדים והחסידים - 014

תמיהת הרב על אופן פירוש המאור ושמש בביאור המדרש, בעניין טומאת כהנים - 015

חזרה לעניין דרך הריצוי בבקשת סליחה בערב יוה"כ, ודין גוי - 016

חיוב הבקשה ג' פעמים- מהיכן נלמד, והגדרים שיש בזה - 017

פר"ח- כאשר השני לא התרצה, מה דינו - 018

כאשר לא פייס והשני מחל, האם מועיל [שיטות האבן חביב, והיפה מראה],[דיוק ברא"ש, לעניין "נוטר לו איבה"] - 019

הדברים שלא חייבים למחול, ושהשונאים החייבים למחול - 020

מה קורה עם כפרת יום הכיפורים בבין אדם למקום כאשר לא פייס-בבן אדם לחברו? - 021

דעה שמביא החיד"א [ודוחה אותה], שגם בין אדם למקום לא התכפר אם לא ריצה את חברו - 022

תמיהת הרב על הכף החיים שתומך בדעה שדוחה החיד"א, וחילוק בסוגי עבירות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו - 023

לשון הכף החיים, ודיוק הרי"ף מהמשנה - 024

[הערות על טעויות לכאורה, שיש לש"צ] - 025

חזרה לשיטת כף החיים ודיוק הרי"ף - 026

תירוץ הרב לשאלה שיש מדיוק הלשון של הרי"ף, ע"פ יסוד האור החיים, בעניין מה שמשה ראה אצל רבי עקיבא שכל כך התפעל ממנו - 027

תמיהה על הכף החיים בעניין היפה ללב ומתוך הרמב"ם - 028

שאלות לרב-

הלכה למעשה כשמחל ללא ריצוי - 029

אם נמחל חלק הבין אדם למקום אם ישנו בבין אדם לחברו, [ושיטת הרמב"ם] ואם יש חולק - 030

מה יעשה כשאינו יודע במי פגע - 031

אם מועיל, מחילה בפה אך יש הקפדה בלב, האם נדרש דווקא מחילת הלב או די בפה ומה יעשה לעניין בקשת סליחה כאשר הנפגע אינו יודע שהוא הפוגע - 032

מה יעשה כשאינו זוכר במי פגע - 033

האם יועיל בקשת סליחה כשיודע מבקש הסליחה שימשיך ע"י אונס לגרום צער - 034

בעניין לבישת לבן ביום הכיפורים ומנהג תימן - 035

בעניין נעימת החצי קדיש לאחר קריאת הס"ת ונעימת העלינו לשבח, והמהולל ורפאני, בר"ה - 036

בעניין מנהגי העמידה ב-ה' הוא האלהים, בסליחות בערב שני של ר"ה, ובתיקון שלפני שחרית של שבת - 037

אם טוב, ואפשר להעמיד תנאי למחילה לחברו, כשיודע שעתיד להמשיך לצערו בעניין שעליו מבקש סליחה - 038

האם לומר שסולח לכול מי שציערו, קודם ק"ש שעל המיטה, מכיוון שאינו מודפס בסידורים - 039

לק"י תש"ע

שיעור 029 - תפריט השיעור

בענייני-כוונת הישיבה בסוכה וחובת השמחה בחג -

מוצ"ש חוה"מ סוכות תש"ע-

פתיחה - 001

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", גמ' מסכת סוכה-המחלוקת אם סוכות ממש או ענני כבוד - 002

אם בכוונת הסוכה די כשאר מצוות בכוונה לקיים את המצווה, או שיש גם לכוון את טעם המצווה וממילא טעמה תלוי במחלוקת כנגד מה הסוכה - 003

הב"ח- שלוש מצוות שנאמר בהם "למען", שיש לכוון גם לטעם המצווה - 004

מהלך לבאר מדוע נקרא "חג הסוכות", ומה ביאור המחלוקת אם ענני כבוד או סוכות - 005

מבאר שלא פשוט כמו מי ההלכה ר"א או ר"ע, [ומזכיר בזה גם את שיטתם [משיעור קודם] בעניין עבירות שבין אדם למקום כשלא פייס את חבירו] - 006

שיטות הפוסקים בעניין הסוכות, במחלוקת ר"א ור"ע - 007

תשובת הכפליים לתושייה, מדוע נקרא "חג הסוכות" בלשון רבים, ששני הדעות אמת, והשאלה היא כנגד מה התורה ציוותה אותנו לכוון, וביאור הסברות של שתי השיטות - 008

דעת הרב שאין צורך להגיע לתירוץ הכפליים לתושיה, וניתן להעמיד לכל שיטה הסבר מדוע נקרא חג סוכות בלשון רבים - 009

מבאר שגם רבנו שלום שבזי תירץ על פי הפשט והסוד, ולפי שיטה אחת, ללא צורך לתירוץ הכפליים לתושייה שמרכיב את שתי השיטות - 010

מבאר מדוע קוראים בחג הסוכות את מגילת קהלת, ועל מה השמחה בכלל, ומעלת תרגום קהלת בהבנת הלימוד, ותירוץ ע"פ התרגום להנ"ל - 011

דברי מהרי"ץ בחובת הזהירות מדאגה בחג, ושיש לשמוח בחג, ושיש לזה השפעה לכל השנה, ודברי הפלא יועץ בעניין הנ"ל - 012

במשקל השמחה ועניין הפרעות היצר לקלקל - 013

עצה כנגד הפרעת היצר לשמחה, ומתבאר ע"י מקרה שקרה לבעל הלבושים - 014

[עניין בכי בשבת אם מותר בשבת מעיקר הדין] - 015

[בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין-פירושו] - 016

דברי ר"א בן הרמב"ם ששמחה על תשובה מאהבה שייך גם לשלמים, כי חזרה בתשובה עדיין שייכת גם למדרגת השלמים, ומעשה שהיה בזה בזמן הרמב"ם - 017

באור המבי"ט מדוע לישראל מועילה תשובה ונמחק הכל ממש, ולא לגויים - 018

חזרה לבאר מה כוונת הסוכה, ועל פי ביאור-מדוע קודם מתן תורה קיימו האבות את המצוות, ומה כיוונו אז מקודם למתן תורה ומקודם שקרו המקרים של יציאת מצרים וכו' - 019

הלכה למעשה לעניין כוונת הסוכה - 020

שאלות לרב-

מדוע גמר קריאת מגילת קהלת הוא בשמחת תורה - 021

אם אדם עובר איסור אם ייטול לולב ביום ראשון שחל בשבת - 022

בעניין נתינת לולב לקטן, לנענע לאחר ההושענות, אם גם צריך זהירות בעניין הקניין - 023

בעניין להעביר סכך מסוכה לסוכה בחג - 024

אם ניתן להוציא רכב ממוסך בחוה"מ, כאשר נגמר מלאכתו בחוה"מ - 025

אם יש עניין לשנות שלא יהיה בדרך אומנות, לאומן, שמטעם דבר האבד עושה אומנות שאינו דבר מצווה - 026

בעניין אם אדם סובר להחמיר להניח תפילין בחוה"מ בסתר, אם עובר איסור - 027

בעניין אופני כתיבה במותרים בחול המועד - 028

אם כתיבה העוזרת ללימוד, מותרת בחוה"מ - 029

מתי כתיבה במחשב יחשב מלאכת אומן - 030

לק"י תש"ע

030 - דרשת הרב בכנס הקבלת פני רבו סוכות התש"ע

לשמיעה – CDA//MP3

חוה"מ סוכות תש"ע-

פתיחה - 001

הטעם שרק בשתי מקומות בתורה, ביוה"כ ובחג הסוכות שפרשת המועדות, כתוב "אך", ע"פ מנורת המאור - 002

משמעות אחרת למילה "אך", ע"פ "וישאר אך נח", ועפ"ז לפרש טעם נוסף ל"אך" שביוה"כ וסוכות - 003

מעשה מהנודע ביהודה - 004

חיזוק לעדת תימן שהם בעליה, ומעשה מעניין סנחריב שבא לירושלים, ללמד כוח התורה, וכוח העדה - 005

בעניין כוונת הסוכה, שבסוכה יש חידוש שיש לכוון גם את טעם המצווה, לדעת הרבה פוסקים, ולביכורי יעקב אפילו לא יצא חובה - מנהג תימן בזה, ומתי כן להוסיף עניינים שלא נהגו אבותינו, ודוגמא מעניין הנענוע לולב - 006

נתינת טעם להלכה למעשה לעניין כוונת הסוכה [ראה גם שיעור 029 בפרוט] - 007

ביאור הזוהר לסוכה, והרמז בפסוק "ישבו יושבי בצילו" ומעלת הימים שעד שמיני עצרת - 008

חיזוק לניסיונות ימנו - 009

השלמה לעניין הכוונה בישיבת הסוכה - 010

שאלות לרב-

המנהגים שיש בעניין העמידה בי"ג מידות, כיצד ראוי לנהוג, ואם הוא מנהג קדום - 011

מעיקר הדין, אם סוכה שסיככה קטן כשרה - 012

על מה נאמר איסור לא תתגודדו - 013

המצטרף לתפילת הציבור בשמונה עשרה מאמתי נחשב שמתפלל עם הציבור, ומאמתי כבר לא - 014

המצטרף לתפילת הציבור ורק אחד עדיין מתפלל שם, האם נחשב תפילה עם הציבור? - 015

מדוע להכין כיסוי לסכך לכשירד גשם, הרי ירידת הגשם דומה לשפיכת קיתון בפניו - 016

למ"ד שפלפונים זה טוב לסיכוך, כשנמצאים שם במשך כל השנה, כמה לכתחילה יש להגביה מהם לשם סוכה, לפני סוכות - 017

בדין מחצלת, שניכר על הרצפה שחמתה מרובה מצילתה - 018

אם צריך שהשילוש של ההדס יהיה ברציפות - 019

האם ניתן לקשור את הסכך בחוטי פשתן על מנת שלא יעוף הסכך, מדין מעמיד לסכך, והאם נחשבים החוטים כמקבלים טומאה - 020

לנוהגים לברך רק כשאוכלים בסוכה, ולנוהגים לברך כל פעם שנכנס לסוכה,מתי יברכו לישב בסוכה אם נטל כבר ידיו - 021

אם לא ברור אם המקדש מכוון להוציא ידי חובה את השומעים, מה יעשה השומע - 022

באמירת ויהי נעם במוצ"ש כשהיחיד עומד ועוד לא סיים וכבר עונים הציבור לקדושה, האם יענה עמם בעמידה או בישיבה - 023

בקידוש בבית הכנסת האם להעדיף אכילה ושתייה בחדר צדדי, ואם אין, מה יעשו - 024

מקור הנוהגים שההסדרה [לתפילה] נאמרת ע"י כל הציבור, ולא ע"י הרב, ותועלת שתי המנהגים - 025

האם מותר לענות אמן על הלל או כל עניין שלמנהג המברך, מברכים, אך למנהג השומע לא, וכמה השיעור לפת הבאה בכסנין כשנאכלת כפת שחרית - 026

האם למנהגנו נשים עונות אמן על ברכת לישב בסוכה של המקדש, ואם זה הפסק בשבילן - 027

לק"י תש"ע

שיעור 031 - תפריט השיעור

בעניין- תוספת שבת וברור בגדר מינות -

מוצ"ש בראשית תש"ע-

פתיחה - 001

רמב"ם הלכות תשובה- אלו שאין להם חלק לעוה"ב, כ"ד הסוגים של מינים ואפיקורסים - 002

טעם מהחיד"א שנקבע פרשת בראשית לאחר ימים נוראים דווקא, וגודל חשיבות ההתחלות בכול עניין להשפיע על כל ההמשך - 003

בעניין שתי שאלות שהיו ללא תירוץ, בעניין מה הרמז בסימן זמ"ן נק"ט, ומדוע נקרא סדר מועד בלשון יחיד - 004

רמז ראשון לסימן זמ"ן נק"ט - 005

רמז שני לסימן זמ"ן נק"ט - 006

רמז שלישי לסימן זמ"ן נק"ט [חשיבות קביעת זמן קבוע ביום לתורה, שכל הקבוע כמחצה על מחצה דאמי] - 007

רמז רביעי לסימן זמן נק"ט [עניין 2000 שנות תורה, וחידושי תורה של עכשיו] - 008

ביאור הסברות שיש ללא ראיה, מדוע סדר מועד בלשון יחיד - 009

תירוץ הרב שמבוסס בראיה ממדרש תהילים - 010

[סימן נז"מ קט"ן לפי המדרש והרמז שבו] - 011

עיון בעניין תוספת שבת, כמה זמן יש להוסיף, ואם הזמן המוגדר הוא חובה, [וכן לעניין ישיבת סוכה למנהג לברך בכל פעם שיושב] - 012

השיטות שיש בתוספת שבת, ולכל הדעות כמה עפ"ז השיעור המועט ביותר - 013

בעניין מנחה סמוך לשקיעה בערב שבת, ודעת הפמ"ג שלא סותר תוספת שבת את מנחה, ובעניין מנחה לאחר השקיעה גם בימות החול - 014

בעניין המקבל שבת מפלג המנחה, והתחרט, האם יכול לחזור מקבלתו - 015

האם במחשבה או בדיבור יש לקבל שבת, והשיטות שיש מתי נחשב לציבור שמקבלים שבת [ויו"ט] [וברורים נוספים בעניין מנחה ותוספת שבת] - 016

חזרה לעניין סוגי המינים והאפיקורוסים שמנה הרמב"ם - 017

ביאור "אין לו דמות הגוף ואינו גוף" - 018

ביאור הרב ל-"לא נערוך אליו קדושתו", ע"פ הנ"ל - 019

ביאור דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק, בעניין צלם אלוהים, [ומהו כ"ד גדול] וביאור הרב מה עניין הסוד שרמז מהרי"ץ - 020

בעניין שיטת הראב"ד שמשיג על הרמב"ם בגדר מינות של דמות הגוף לבורא - 021

שיטת חובת הלבבות - 022

סיכום השיטות, והרחבה בשיטת הרדב"ז וראייתו - 023

שיטת הכתב תמים, שחולק על הגדרת "משל" שבדברי הרמב"ם, וסובר שהקב"ה כן מדמה לנביאיו ברצונו גם בדמות, והגם שאין לו דמות הגוף - 024

ברור שיטת הרמב"ם שכנגד טענת הראב"ד [וכלל לעניין סודות התורה הטמונים באגדות חז"ל] - 025

שאלות לרב-

כיצד יוסבר העניין בזרוע נטויה לפי הרמב"ם - 026

מדוע בצלמנו כדמותנו בלשון רבים ולא בשם יחיד - 027

בעניין ציור שם הוי"ה לעניין מינות - 028

בעניין אם לשונות בכינויי אברים שיש בקבלה זה כשיטת הרמב"ם ופירושם - 029

בעניין אופן שיש שני טעמים במילה אחת - 030

לק"י התש"ע

שיעור 032 - תפריט השיעור

בעניין- פיוט יגדל וי"ג עיקרים -

מוצ"ש נח תש"ע-

פתיחה - 001

בעניין קושיית הראשונים מה סימן אות ברית יש כאן, שהרי ע"פ הטבע נוצר הקשת - 002

אם ראוי לומר לחברו שיש קשת, על מנת שיברך - 003

סיכום קצר לרמב"ם הל' תשובה משיעור קודם [שיעור-031] - 004

[בעניין השיטות שיש אם המלאכים בעלי גוף, ועפ"ז ביאור ל-אין לו דמות הגוף ואינו גוף, לא נערוך אליו קדושתו] - 005

הרמב"ם בעניין י"ג יסודות האמונה - 006

[בעניין דברי הרמב"ם שיש הכרח לחזור היטב על היסודות על מנת לדעתם] - 007

עיון בשאלה- היכן י"ג העיקרים בחיבור הרמב"ם, ומדוע ליחס לרמב"ם את י"ג העיקרים, [כלל- שהחיבור עיקר מול פירוש המשניות] - 008

שיטת רבי חסדאי, הרדב"ז ושיטת ספר העיקרים בעניין מניין העיקרים - 009

לשון מהרי"ץ בעניין פיוט יגדל - 010

[הטעם ל-לכו נרננה, לכה דודי, ופיוט בר יוחאי בשבת] - 011

[הערה על החמ"י] - 012

דיוק מהרי"ץ מהחמ"י, שיש לומר את פיוט יגדל דווקא בשבת ודווקא אחרי ויכולו - 013

מהלך לנתינת טעם להבנת מהרי"ץ, מדוע לא טוב האומרים את פיוט יגדל קודם ברכו ואפילו שהוא אחרי מזמור שיר ליום השבת - 014

מראה שיש שתי טעמים לשבת, ע"פ הבדל עשרת הדברות שביתרו וב-ואתחנן - 015

שיטת הרמב"ן שאין כאן שני טעמים, אלא עניין אחד שהוא לזכר לראשון [הבדל בין זכרון לזֵכר וסגולה לחיזוק הזכרון] - 016

עפ"ז מבואר טעם מהרי"ץ מדוע דווקא לאחר ויכולו יש לומר את יגדל - 017

[ביאור מה זה חידוש העולם, ע"מ להוציא מדעת הכופרים] - 018

טעם נוסף בדברי מהרי"ץ לאמירת יגדל, שעל פיו יוצא שאין לומר את יגדל לפני ברכו אלא לאחר תפילת שבת, וכן לא יהיה שייך אמירתו ביו"ט - 019

הערות הרב על דברי סדר היום- א'-דברי סדר היום על מוסף ולא על ליל שבת כמהרי"ץ - 020

ב'-עניין מצוות עונג שבת לשיר בשבת - 021

עיון כיצד אמר מהרי"ץ שע"י י"ג עיקרים נעשה צדיק, הרי נעשה יהודי, וכיצד הי"ג עיקרים עושים אותו צדיק - 022

בעניין ייחוס י"ג העיקרים לרשב"ג ולרמב"ם, וסברת הרב לעניין קדימת הי"ג עיקרים לרמב"ם וכיצד יתיישב עם מה שכתב בחיבורו - 023

עפ"ז נותן הבנה לעניין אמירת סוף יגדל במרוצה - 024

בעניין אמירת פרשת ציצית במרוצה וקשיים בטעמים שהביא הרשי"ה - 025

דחיית טעם אחר של מי שכתב שזה דרך לשתי שיטות-בבל וא"י, וזה נפ"מ על מנת ללמד שנשים פטורות מציצית - 026

נתינת הסבר של הרב על פי הרביד זהב, כיצד נגרם שנאמר במהירות, [ומעיר על רביד הזהב שאין זה מעשה בורות עניין ראיית הציצית ונישוקה] - 027

חזרה לבירורים בעניין אמירת יגדל ע"י הציבור - 028

שאלות לרב-

אם עדיף לומר יגדל לאחר עלינו לשבח - 029

מדוע לשון זיכָרון, חזק מלשון זֵכר, ולא יחשב מוקטן ע"י סיומת "און" - 030

מדוע לא השמיט מהרי"ץ את עניין מניין י"ג עיקרים, מאחר שיש ספק במניינם - 031

לק"י התש"ע

שיעור 033 - תפריט השיעור

בירורי הלכות בברכת רעמים וברקים וקשת -

מוצ"ש לך לך תש"ע-

פתיחה - 001

בעניין ברכת רעמים וברקים וקשת, ההבדל בסימן הקשת אם מופיעה בבוקר או לפנות ערב, ובעניין ברכה שלא בשם ומלכות - 002

מהרי"ץ בעניין ברכת ברקים ורעמים, ובירור הלשון- איזה שירצה יברך - 003

בעניין נוסח הברכות-עושה בראשית, ושכחו מלא עולם, [ההבדל בין כח וגבורה], ולשון מהרי"ץ בביאור שכחו מלא עולם - 004

על מנת להבין את לשון "עושה בראשית", מקדים ביאור לשון צור אם הוא מלשון יוצר, ע"פ המפרשים ברמב"ם בעניין אחד מהעיקרים שהמאמין בקדמות העולם נחשב מין - 005

באור הרב בהבנת לשון הרמב"ם בגדר צור, [והסבר שהרמב"ם בא לסתור את אפלטון ואריסטו, ומי הם היו], ועל פי זה מבאר את לשון עושה בראשית - 006

חזרה לעניין מה לבחור מהברכות - 007

מתחיל את עניין- ברכה תוך כדי דיבור - 008

[חוזר לעניין הקודם לבאר שאין ייחודיות דווקא לנוסח כחו מלא עולם להעדיפו על נוסח עושה בראשית] - 009

חוזר לעניין תוך כדי דיבור בדין היושב בבית הכסא ושמע קול רעם, ועיון בשיטת הט"ז-עד כמה יחשב כעוסק בעניין והוי כתוך כדי דיבור - 010

פסק מהרי"ץ בפעולת צדיק שלא כבעץ חיים, וכלל כיצד יוכרע הדין באופן כזה - 011

ברור בשיטות הפוסקים בדין רעם חלש - 012

ברור בשיטות הפוסקים בראיית הבזק הברק ולא את הברק עצמו - 013

בעניין קשת שנראית רק חציה ולא כולה - 014

בדין ברכה על קשת שנסתלקה וחזרה והופיעה - 015

בעניין שמיעת ברכת שהכל בשידור חי אם יענה אמן - 016

חזרה לברור הסברות בעניין ברכה על קשת שחזרה והופיעה באותו היום, וע"פ זה יתבאר גם ספקו של המ"ב בדין קשת שנראית רק חציה - 017

הערה על ה"ברכת ה'", שאין ראיה לשיטתו מהחיד"א בעניין חזרה והופעה הקשת באותו היום - 018

שאלות לרב-

אם יכול לברך על רעם ארוך, תוך כדי שמיעתו - 019

בעניין ברכת לבנה לאחר 30 יום - 020

הלכה למעשה בעניין קשת שנראית חציה - 021

ברור בגדר עסוקים באותו עניין - 022

בעניין ברכה על קשת שיוצר אדם - 023

בעניין השתמשות במיקרופון לחזן - 024

בעניין שהיה זמנים שלא נראתה הקשת, כהוכחה שאין זה טבע - 025

בעניין החילוק בסברה שיש בראיית הלבנה מראיית הקשת - 026

בעניין לבנה שרואה שמיד תתכסה, וחילוקו מרעמים או ברקים - 027

בעניין חיסון נגד שפעות - 028

בעניין תפילין לאחר תפילת שמונה עשרה וברכתה - 029

בעניין לברך גם ברכה על רעם וגם ברכה על ברק - 030

לק"י התש"ע

שיעור 034 - תפריט השיעור

בירורי הלכות בברכת רעמים וברקים -

מוצ"ש וירא תש"ע-

פתיחה - 001

באור המהרש"א בטעם בריאת הרעמים שנבראו לפשט עקמומית שבלב - 002

מעשה מהגר"א [שמתוכו מתבאר חטאם של סדום ועמורה] - 003

ביאור העניין מדוע לא היו מקבלים בסדום ועמורה אורחים - 004

חזרה לעניין רעמים- שני תירוצי המפרשים לקושי בגמ', הסבר הרב לדוחק שבתירוצים, [עניין ש"ס כת"י אם נשתמר במלואו מתימן], נוסח הש"ס ממדרש הגדול שע"י מתיישב הקושי בגמ', [הערה לשיטת תירוץ הצל"ח-שלשיטתו גם אין חילוק לעניין רעמים חלשים או חזקים לעניין ברכה, ולא כמי שרצה לחלק להלכה למעשה - 005

בעניין הבזק הברקים- הערת הרב שלא ברורה ראיית הציץ אליעזר - 006

דברי מהרי"ץ-בעניין ברכות נפרדות לרעם וברק, ואם בשתי נוסחאות או נוסח אחד לכל אחת, ואם ניתן לפטור את שניהם בברכה אחת - 007

מביא את שיטת הט"ז [והמ"א בהמשך] על מנת להבין את שיטתו של מהרי"ץ - 008

שאלת הרב בגמ' ותירוצו- מדוע בברקים לא נאמר העניין שמפשטים עקמומית שבלב, ורק ברעמים, ועי"ז יובן ספקו של הט"ז - 009

חזרה לעניין ברכות נפרדות לרעם וברק, ביאור שיטת המ"א והסבר המחצית השקל למ"א - 010

ביאור שיטת השת"ז ומהרי"ץ למנהג אבותינו על פי הנ"ל, בחילוק ממנהג האשכנזים - 011

ביאור תוך כדי דיבור כדיבור דאמי בשיטת מהרי"ץ בשומע רעם וברק יחד, ואפשרויות ההסבר בשיטת מהרי"ץ, [ובעניין הרוצה לכוון מראש ולפטור את הרעם שיבוא מכיוון שברק ורעם באים יחד על פי רוב] - 012

סיכום שיטת מהרי"ץ - 013

בעניין ברכה על שמיעת ברקים ורעמים דווקא בעמידה ומנהגנו בכלל בברכות המצוות אם בעמידה או ישיבה - 014

בעניין שמיעת ברקים ורעמים תוך כדי תפילה [וחילוקי המקומות בתפילה שיש בדין זה] - 015

בעניין שמיעת ברכת שהכל בשידור חי ושיעור זמן תוך כדי דיבור - 016

בעניין שמיעת ברקים ורעמים תוך כדי לימוד תורה, וגדר לימוד לרבים, ודחיית הרב לראיית הפסקי תשובות - 017

בעניין נתפזרו העבים בין ברק לברק ובין רעם לרעם, ותנאו של מהרי"ץ שדווקא שנטהר הרקיע - 018

המאמר מרדכי בגדר נתפזרו העבים, וכשיטת מהרי"ץ - ובאור הסברא בנתפזרו העבים, מדין היסח הדעת, והערה על הקושי שיש בהבנה זו - 019

הסבר הרב היכן המקור בהלכות קטנות שציין לו מהרי"ץ, ומראה בזה עומק עיונו של מהרי"ץ, ועפ"ז התבוננות בפרטי דינים ושאלות, בדין יום ולילה בנתפזרו העבים, והשומע בשינה - 020

בעניין חלק הדקדוק על ההפטרה, במילת ויאמר, וטעמים תמוהים שיש בפסוקים, שאין לשנותם, והסבר הרב היכן המקור ברלב"ג ובילקוט שציין להם מהרי"ץ, וביאור מדרגת אלישע הנביא - 021

שאלות לרב-

בעניין תנ"ך שבהוצאת קורן וספרי התיגאן - 022

אם לענות על ברקים ורעמים בחזרת הש"ץ - 023

האם מותר מה שהשונמית אחזה ברגלי הנביא - 024

חזרה בביאור הציץ אליעזר - 025

שיעור נתפזרו העבים בלילה - 026

בעניין אכילת גבינה ודג, או דג ובשר - 027

בעניין שימוש בשבת בכוס שמשנה צבעו מחמת חום השתיה או קור - 028

בעניין סימני פסוקי הפרשיות שביאר בתורה קדומה שהוי שמות בני אדם - 029

בעניין סימני החלוקה של הקוראים במנחה של שבת ושני וחמישי - 030

שאין לברך על ברכה ששומע מהקלטה - 031

בעניין האם דווקא עלות השחר הפסק לעניין ברקים או כבר הקימה לפני כן - 032

בעניין טלטול בשבת לבשר המונח על מאכל שחפץ בו - 033

בעניין עדים פסולים לקידושין, האם יחשבו הקהל כעדים - 034

בעניין לברך שתי ברכות בשומע רעם וברק תוך כדי דיבור - 035

לק"י התש"ע

שיעור 035 - תפריט השיעור

בירורי הלכות בברכת רעמים וברקים -

מוצ"ש חיי שרה תש"ע-

פתיחה - - 001

מעלה את השאלה ש-מכיוון שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה, מדוע איננו רואים גאולה מייד במוצאי כיפור בכל שנה, ומתרץ - 002

מביא יסוד חשוב, המחזק, לעניין קבלת ייסורין ותשובה - 003

בעניין נתפזרו העבים- שיטת מהרי"ץ וכף החיים, ושיטת המ"ב שחולק, ותמיהה על הכף החיים שלא פסק סב"ל - 004

[מבאר טעם לשיטת הספרדים בפסק, מדוע אע"פ שמקלים בספיק ספיקא אינם מקלים בברכות בספק ספיקא] - 005

מביא שיטה המקילה עוד יותר בהפסק לברכת רעמים וברקים, לבאר שרוב הפוסקים סוברים לברך, וממילא אין לומר סב"ל נגד מהרי"ץ - 006

בעניין היסח הדעת המצריך ברכה מחדש, מה הדין כשהוא לא יודע בינתיים מה קרה, ורק ע"י שאומרים לו אחרים, ובמצב שישן מה דינו - 007

מבאר מה מחלק להיחשב היסח הדעת בברכת התורה, ובברכת רעמים וברקים המושוות לה - 008

טעם מדוע ברכת התורה של הבוקר פוטרת את כל היום - 009

ברור השיטות- עד מתי הזמן שפוטרת ברכת התורה - דין קימה לפני עמוד השחר לאשמורות, [והמנהגים שיש בזמן אמירת האשמורות], שיטת מהרי"ץ שעל פי שיטת ר"ת, ומי שלא ישן בליל שבועות - 010

ברור המנהג וההלכה למעשה בברכות התורה, ועפ"ז מחשב מה יהיה הדין בברקים ורעמים, בקימה קודם עמוד השחר - 011

ברור בעניין הנוהגים בליל הוש"ר ששומעים ברכות התורה ממי שישן כל הלילה, וחידוש המ"ב [ע"פ רע"א], שהנ"ל דווקא למי שלא ישן ביום קודם, אך הישן ביום יכול לברך קודם עמוד השחר ואפילו שלא ישן כל הלילה - 012

מביא הקדמות להבנת חידוש המ"ב- מסביר את השיטות בשנת קבע ועראי - השיטות שבשו"ע אם שינת קבע הוי הפסק, קושיית הב"י על האגור, שיטת רע"א, והחזו"א והגרי"ז ותשובות והנהגות החולקים על רע"א - 013

תמיהת הרב על החולקים על רע"א מפני שנראה שחשבונו של רע"א נכון וברור - 014

עפ"ז- מעלה שאלה על ברכת התורה קודם עמוד השחר בליל הוש"ר, ותירוץ הרב מדוע כן אפשר לברכה [וברורים בזה בעניין שעל דעת התקנה המברך, ובעניין ברכות אירוסין] - 015

שאלות לרב-

בעניין השוואת ברכת רעמים וברקים לברכת התורה לעניין היסח הדעת - 016

בעניין שיטת החזו"א והגרי"ז כשלא ישן ביום ולא בלילה, ועבר עמוד השחר, אם יהיה פטור עדיין מברכות התורה -

והרב מברר שוב עניין השינת קבע, וכשישן פעמיים בלילה, מה יחשב מביניהם לשינת הקבע - 017

ברור חוזר למנהג ושיטת מהרי"ץ, בעניין ברכות התורה קודם עמוד השחר - 018

אם יכול להתפלל עם הציבור שמתפללים קודם עמוד השחר, מי שישן בלילה וקם קודם עמוד השחר, ומבאר בעניין הרוצים לחלק את ההקפות בהושענא רבה לפני ואחרי התפילה - 019

מקור למנהגינו שהנץ כחצי שעה קודם הנץ שבלוחות- ביאור מה זה הנץ הנראה והנץ המישורי [האסטרונומי], וברור דברי שו"ת רביד הזהב בעניין זה - ושיטת הבית דויד שנראה שכשיטתו פסקו אבותינו - 020

האם לפי חישוב הנץ למנהגינו, גם עמוד השחר צריך להיות יותר מוקדם - 021

הערה על תיקון משמעות לשון, בשו"ע המקוצר בהלכות ברכות הראיה - 022

ממתי יכול לברך ברכות השחר - 023

בדין קם אחר שעתיים מתחילת הלילה, קודם חצות, לעניין ברכות התורה וברכות השחר - 024

בעניין המנהג הקדום לחבר קרח עם חצי חקת ובלק עם חצי חקת על מנת שלא יהיה זיכרון מיתת שני צדיקים בפרשה אחת, [ראה שיעור- 017 רצועה 004], מדוע אם כן לא היה כך גם בפרשת חיי שרה - 025

בעניין אמירת ברכות התורה קודם ריבון העולמים - 026

מה למעשה יעשה מי שישן פעמיים בלילה, - 027

בעניין מקומות נידחים שהיה שירי עגבים אצל נשים בחינא, ושני דברים שבעבורם תבוא הגאולה, [ועניין נישוק קרובים וקרובות] - 028

מה ומי יֵחָשב לרוב פוסקים בהכרעת ההלכה - 029

כיצד קבעו את גדר שינת קבע ועראי - 030

בעניין שינוי שלא ע"פ המנהג, בצורת אמירת מילת "שמע" בשמע ישראל, בהארכה ב-"ח" ו-"ד", לטובת אריכות הכוונה, ולהאריך בכוונה כשנמצא בציבור, ועיי"ז יבוטל אמירת הציבור "שמע" בקול וביחד - 031

לק"י התש"ע

שיעור 036 - תפריט השיעור

ביאורים בעניינים שונים -

מוצ"ש תולדות תש"ע-

פתיחה - 001

ביאורים בפיוט בר יוחאי, ל-"קו ירוק מחדש חודשים", ו-"וחרב הוצאת מתערה שלפת נגד צורריך" - 002

מהרי"ץ בעניין אמירת שלושת הפסוקים שבסוף התפילה-ביאור המקור, [ואם ע"פ סוד], ובירורים אם צריך שיהיה דווקא בלחש, בעמידה, ומקום אמירתם - 003

בעניין הטעם שלא להזכיר מיתת שני צדיקים בפרשה אחת-ישוב לשאלה מדוע פרשת חיי שרה אינה מחולקת וכן שאר פרשות שבדומה לה - 004

באור מדוע נראית הקשת רק בחורף, כסימן ברית, הרי לכאורה שייך שיהיו עבירות גם בקיץ, וידיעות נוספות בעניין סימני הקשת - 005

נותן טעם מדוע מסכים שלא לברך על קשת שאינה מלאה [ובאור הדמות הנראית בלבנה] - 006

בעניין ברכה על ברקים של חום, וחידוש הערוך השולחן - 007

השיטות בעניין נתפזרו העבים, ובאור ודחיית הרב לדיוק בלשון מהרי"ץ, ללשון "זעיר שם, זעיר שם" - 008

בעניין טבילת עזרא- ביאור לשון הרמב"ם לרחיצה בארצות ספרד, ולשון מהרי"ץ, ודברי בעל מאור ושמש לעניין לימוד קבלה ללא טבילה זו, ועפ"ז נותן הבנה כיצד נגרם ל-כת בתימן שטעתה ודחתה את עניין הקבלה - 009

באור גדר ט' קבין, וחשיבות הטבילה בכלל למלמד תורה [ומדפיס] ברבים, ושאלות בעניין - 010

לעניין הקשת שלא נראתה בזמן תנאים מסוימים, כיצד ידעו שלא נראתה בשאר מקומות - 011

לעניין סגולת הפסוקים, מה לעניין שאר תפילות על פי המדרש - 012

בעניין הקשת והמבול בקיץ ובחורף, מדוע לא ניתן לומר שדווקא בחורף זמנה להיראות, וממתין מהקיץ - 013

בעניין מנהגים בקימה לאב, אח, דוד וחם, בעלית התורה, השיטות שיש ואם יש העדפה בהם - 014

לק"י התש"ע

שיעור 037 - תפריט השיעור

בענייני- זמן הדלקת נרות חנוכה -

מוצ"ש ויצא תש"ע-

פתיחה - 001

בעניין זמן הדלקת נרות חנוכה-שיטת הרמב"ם והראשונים והגרי"ז בגדר עד שתכלה רגל מן השוק - 002

מנהגנו לעניין מקום ההדלקה - 003

השיטות שלמנהג אשכנז, אם הדלקה בבית או בחוץ - 004

הלכה למעשה לעניין מקום ההדלקה - 005

חזרה לעניין זמן ההדלקה- ברור לשון מהרי"ץ-"עם סוף שקיעת החמה" - 006

מבאר שיטות הראשונים בסתירת הסוגיות בשבת ופסחים לעניין השקיעה, [מביא מעשה בעניין גודל המנהג, מהגאון רבי שמואל סלנט] באור שיטת ר"ת והגר"א - 007

מבאר ג דעות שיש מה זה כוכבים נראים, לעניין זמן צאת הכוכבים, והכרעת הרב למעשה - 008

חוזר לעניין זמן הדלקת חנוכה- לבאר עפ"ז מתי זמן צאת הכוכבים ומברר את זמן ההדלקה ע"פ המנהג, ומתי להעדיף תפילת ערבית - 009

בעניין גזירות שהיו, וביטולם ע"י רבי ראובן בן איצטרובלי, וחיזוק לעניין דורנו במסירות נפש לתורה, וביאור עניין הפוך בה והפוך בה - 010

חוזר לבאר מנין לנו שלא נהגנו כר"ת, ודוחה ניסיון לראיה ממהרי"ץ שיסבור כהגאונים - 011

מקדים שיטות הפוסקים בעניין תפילת מנחה לאחר שקיעת החמה, לפני שמביא שלוש הוכחות לשיטת מהרי"ץ בעניין תפילת המנחה בשעת הדוחק לאחר שקיעת החמה - 012

הוכחה ראשונה מעץ חיים בעניין הדלקת נר חנוכה - 013

הוכחה שנייה משו"ת פעולת צדיק, [חידוש מהרי"ץ בעניין קיצור באמצעיות בשמונה עשרה ולא כתפילת הביננו] ומה הדין כאשר יצאו כוכבים באמצע תפילת מנחה - [ההנהגה הראויה בחומרות לעניין שלום בית] - 014

בעניין ברכות התורה-מקדים להזכיר את שדובר בעניין, ומביא עכשיו חיזוק דווקא לחולקים על רע"א - 015

מה המנהג בעניין ברכת התורה כשלא ישנו הציבור בלילה ואם למעשה יש מקום להעדיף להיפטר ע"י מי שישן - 016

כיצד תבואר הסתירה בין הגמרות לשיטת החולקים על ר"ת - 017

בעניין ששקעה החמה אך לא יצאו הכוכבים, ורוצה היחיד להחמיר על עצמו ולא להתפלל מנחה לאחר שקיעת החמה, ולהתפלל ערבית שתיים, ועוד בירור בזה - 018

מהו זמן שנת הסוס, ובירור נוסף בזה - 019

בעניין עניית אמן על ברכות שלפי מנהג חסידים כר"ת, וברכת הלל ברכו של מוסף - 020

למהרי"ץ, כשיצאו כוכבים באמצע תפילת הציבור מדוע מפסיקים, ולא ימשיכו להתפלל כנדבה - 021

בעניין אם מצרפים שיטת ר"ת לקולא או לחומרא ונפ"מ לנר חנוכה - 022

האם ניתן בזמננו לקבוע את זמן עד שתכלה הרגל מן השוק לא כחז"ל - 023

הדברים שנאמרו בעניין הניקור התימני - [מופיע רק בתקליטור ה-mp3 ] - 024