שיעור 001- תפריט השיעור

סימן במניין ה-הללויה שמביא הרמב"ם בקירוי ההלל, ושאלת מהרי"ץ ותירוצו-מדוע נתן הרמב"ם סימן זה, הרי יכל לתת סימן אחר, [ביאור אופן סידור ההלכות ברמב"ם בשונה מהשו"ע] - 004

בעניין טעויות בפיסוק החזן שע"י זה יוצא יותר או פחות במניין ה-הללויה. [הערה על חלוקת ההלל לפי ספר מרכבת המשנה, שלא כפי מה שיש במסורת]. סברה לומר שהיה שינוי דעות באופן החלוקה, ונפ"מ לעניין חזן שטעה, וסברה נוספת בראיות, שבסימן ניתן להוסיף, אך לא לגרוע - 005

עדות האבן ספיר בעניין קירוי ההלל, והערה לעניין עד כמה ניתן לסמוך על דבריו - 006

עניין הוראת רבני עדות שונות אלו לאלו במנהגים ומסורת: מעשה מהרב אלישיב. עניין שאין התימנים פוסקים כדברי הילקוט יוסף, והערה על דברי הרב יצחק יוסף. עניין ההוראה בין העדות לעניין חרם דרבנו גרשום - 007

בעניין חידוש ההלכה ע"י הרמב"ם בקריאת ההלל ע"י נשים - 008

ארבעה תירוצים מדוע בנר חייבות ובהלל פטורות למנהגנו. [בתירוץ הרביעי גם מלמד לעניין מאה ברכות ביום, וכדו', ומרחיב בעניין לימוד תורה לנשים בדורות שעברו והבדל דורנו] - 009

קושיית הרב [ללא תירוץ] לפי דברי החיד"א שבמקום ששרתה שכינה לא יכול להיות ע"ז, הרי רואים ממגילת בני חשמונאי שהכניסו ע"ז למקדש - 010

בעניין קירוי ההלל שאין בו חילוק מנהג בין שאמי לבלדי. ועוד בעניין שאמי לבלדי - 011

עניין איסורים שאסרו עדות על עדות, וביאור כף החיים לעניין זה שהיה בתקופות מסוימות. עניין הניקור התמני, ומעשים המראים שיש מי שנחסר להם המסורת וממילא אין להם הבחנה, וזה עיקר הבעיה, דברי האבן ספיר בעניין גרסת תחיית המתים ועניינים נוספים של ערך המסורת - 012

שאלות לרב-

אם צריך להיות הדלקת השמש לפני הברכה או אחר הדלקת הנרות - 013

בקיצור, בעניין בישולי גויים בסופגניות - 014

בדין יחיד הנמצא בציבור שלא אומרים הלל בקירוי, מה יעשה - 015

בחור ישיבה שאביו אכסנאי מה יעשה - 016

אם בלילה הראשון בחור ישיבה יוצא גם בברכת שהחיינו של אביו - 017

בעניין לומר דברי תורה לבנות ביתו בשולחן שבת, מצד עניין המלמד ביתו תורה כמלמדה תיפלות - 018

אופן ט' קבין במקלחת למעשה, מה התנאי הנדרש מצד פיזור המים - 019

אם יש סברה להתיר לסמוך על נרות חנוכה גם כנרות שבת, בדיעבד, למי שאין לו גם לנר חנוכה וגם לנרות שבת - 020

בעניין הטעם שלא לגדל ציפורים בתוך הבית, מה בדין חדר עבודה, או מטעם צער בע"ח - 021

המדליק בבית הכנסת, מתי יכול להדליק שוב בברכה בביתו ומתי לא - 022

מדוע לא הכריע הרב למעשה בשע"ה בזמן תחילת היום וסופו בין שתי השיטות - 023

לק"י התש"ע

שיעור 040 - תפריט השיעור

השלמות לשיעורים קודמים

מוצ"ש מקץ תש"ע-

פתיחה - 001

פתיחה בדברי אגדה בעניין שסוף הדין בחנוכה, ומבאר על מה ידבר בשיעור, [עניין גדר הנר שהוא הכלי עצמו, וההשלכה ההלכתית שיש לזה] - 002

בעניין חיזוק המבטא ועניינים נוספים שצריך לחזק, [הקול קורא שהוציא הרב] - 003

הרב מתרץ ע"פ דברי החיד"א במקומות אחרים את הקושיה על החיד"א [משיעור-039], שלדברי החיד"א במקום השראת שכינה לא יתכן ע"ז, וקשה שרואים שבביהמ"ק שמו ע"ז - 004

מרחיב בעניין גולגלתו של ארונה- שקשה, שזמנים שונים נאמרו אמתי נמצאה, מביא את תירוץ החת"ס, והקושיות שיש על פירושו - 005

בעניין חידוש הרב לחלק בעובי הלחוח, לעניין קביעות סעודה, מבאר את היסוד ההלכתי לכך, [ודן לעניין הבלינצ'ס] - 006

באור שיטות הפוסקים בעניין פת גויים ובישולי גויים, וההשלכה שיש בזה לעניין סופגניות, [מנהג תימן בפת גויים] - 007

[עניין ברכת הכובנה בקביעות סעודה והפרשת חלה] - 008

כלל חשוב בפסיקה אמתי לא קיבלנו הוראות מרן - 009

מקריא את נוסח המכתב שנשלח לרב אלישיב שליט"א, ושנמנע לענות עליו, [מעשה שהיה לרב בשאלה ששאלו בעניין פסול ס"ת תמני לקריאת פרשת זכור] - 010

ביאור מהרי"ץ בסוף נוסח על הניסים-בתוספת "ועל כולם ה' אלוקינו אנו מודים לך", וביאור הרב - 011

מעורר על מצבנו החמור מצד סכנת הגויים, ומביא דברים מזעזעים בשם הרב שטיינמן שליט"א, בעניין מידת האמת, והגדרת היעב"ץ למושג פוליטיקה - 012

שאלות לרב-

בעניין חידוש ההגדרה שחידש ספר ברכת ה' שהוסיף לגדר-"שמתקפלת בקלות" - 013

אם ניתן לחלק סופגנין מדין פת לעניין היתר פת עכו"ם - 014

בעניין דמים מוכיחים, לעניין עלית שביעי ומיד אח"כ עולה למפטיר, האם יחשב גם כשקנה שבוע קודם - 015

עד כמה ניתן לאכול לחוח [עבה] ולא יחשב לקביעות סעודה - 016

האם הבד"ץ האשכנזים מחמירים בעניין בישולי גויים, ומה לעניין מחלל שבת בפרהסיה להיחשב כגוי לעניין זה - 017

בעניין ברכת לחוח דק שאינו עבה גם באמצעיתו - 018

בעניין עובד זר או עובדת זרה עם זקנים, ואם לחשוש שיטריפו כלים - 019

אם יש מי שאינם מברכים שעשה ניסים בהדלקת הנרות בית הכנסת, ומה מנהגנו - 020

אם ראוי להחמיר גם מדין מחלל שבת בפרהסיא וגם מדין בישולי גויים - 021

אם יכול לעלות גם לשביעי וגם למפטיר, מי שקיבל את שביעי משום אזכרה, ואת המפטיר קנה, ואם יש מקום להחמיר בזה - 022

כשמדליק בחלון הפונה לרשות הרבים, האם יש מקום להחמיר להדליק נרות חנוכה, כשגבו לחלון, על מנת שלרואה מהרחוב יראה סדר ההדלקה וסדר הנרות כראוי - 023

בהשמטות שיש מהב"י לשו"ע, האם אנו אומרים את הכלל שמה שלא פירש בשו"ע לא קיבלנו הוראות מר"ן - 024

ס"ת הצריך גניזה ותופס מקום בהיכל, כיצד גניזתו, והאם ניתן להוציאו עד לזמן גניזתו כשצריך למקומו עבור ס"ת חדש - 025

לק"י התש"ע

שיעור 041 - תפריט השיעור

בעניין- צום עשירי בטבת.

מוצ"ש ויגש תש"ע-

פתיחה - 001

[פתיחה על מה הולך לדבר], הערה על נוסח המאמר בעניין אחריות הדורש בדברי תורה, שהוזכר מהמדרש תנחומא בשיעור 038 - 002

[מעיר לעניין שאלות הציבור בזמן השיעור, ומביא מעשה בעניין תועלת הדרשות] - 003

דיני צום עשירי בטבת-

אם עדיף לברך על הלבנה במוצאי עשירי בטבת דווקא ולא לפני כן - 004

אם חתן וכלה בשבע ימי המשתה חייבים לצום - 005

בעניין אמירת עננו ערב שקודם הצום, ובערבית במוצאי הצום - 006

בעניין סוף הזמן המותר באכילה בערב התענית, [ועניין שירה ונגינה, רחיצה, תספורת וכביסה], [שלוש דעות בחישוב זמן עלות השחר] - 007

בעניין העושה תנאי לאכילה או שתייה, לכשיקום קודם עלות השחר, ומה כשלא עשה תנאי, [עניין הימנעות מאכילה לאחר חצות לילה ע"פ הסוד, ודין חלוש] - 008

בעניין מניין המתענים שצריך עבור תוספת עננו וקריאת ויחל, ודין יחיד או ש"ץ ששכח לומר עננו, [מה השיעור שע"י נחשב שאכל וצריך לעשות תענית לתעניתו, והבדל שיש בשיעור בין יוה"כ לשאר תעניות] - 009

מה יעשה מי ששכח בצום, ובירך על מאכל, ונזכר לאחר הברכה קודם שאכל מהמאכל, [עניין טעימה ושטיפת הפה בצום, והבדל ט' באב ויוה"כ משאר תעניות] - 010

בעניין הנחת תפילין במנחה-זמן חליצתם, טעמים להנחתם, ונפ"מ לתפילין דר"ת עפ"ז [אדם חשוב שנאנס שלא לצום מה עדיף שיעשה בציבור] - 011

בעניין חליצת התפילין קודם מוסף בר"ח- טעם ע"פ הסוד וע"פ הפשט, ונפ"מ ליחיד המתפלל, ומי שנזכר במוסף ששכח לחולצן - 012

ביאור המהרש"א למעשה ביוסי בן סיימי, [משיעור- 039], וסיוע לדבריו משיבולי הלקט, והיסוד הנלמד מזה לעניין החמרה במקום שמותר מעיקר הדין - 013

ביאור הבן יהוידע למעשה הנ"ל, ואם חז"ל ידעו מעניין הכליא-ברק, קודם פרסום המצאתו ע"י הגוי מאירופה, וחידוש הבן יהוידע שחז"ל ידעו מעניין המטוסים, ועכ"פ מביא הוכחה שחז"ל ידעו שיהיו מטוסים לעתיד לבוא - 014

תמיהת הרב על פירוש הבן יהוידע בעניין נפלה דליקה - 015

מוסר בעניין עמל בעבודת ה' מספר מקום מקדש, לרבי חיים סנוואני זצוק"ל - 016

מעשה מהחזו"א בעניין אמירת תיקון חצות לאחר קום המדינה, וכיצד יוכל אדם לבכות על החורבן אם איננו מבין את החיסרון, וביאור ע"פ מהרי"ץ מה עומק העבודה שיש לעשות על מנת שיהיה תיקון לחורבן - 017

שאלות לרב-

בעניין אמירת סליחות התענית כשאין מניין מתענים - 018

האם יש מנהג בהבדלה שלא לכבד בכוס, שלא למסור בהבדלה את הכוס מאחד לשני - 019

אם מוציאים ס"ת כשהתענית יוצאת ביום שני [שיש בו קריאת התורה] אבל אין מניין מתענים - 020

חתן שחופתו תהיה בערב התענית וסעודה הראשונה בערב התענית אם יצטרך להתענות - 021

אם להניח תפילין במנחה בשאר תעניות כשהוא נמצא במקום שלא מניחים, [והנחת תפילין בת"ב] - 022

ברורים בעניין הטועה בצום ובירך, שאמר הרב לומר בשכבל"ו - 023

בעניין תיקון לבנות השומעות שירים גויים, או "מוכשרים" הבנויים על ניגוני גויים, [רמז בפסוק בעניין רבי שמעון בר יוחאי] - 024

אם ניתן לכתחילה להתקלח לאחר טבילה במקווה - 025

בקשה לביסוס עניין הטעות "כסוסך" שהוזכרה בשיעור 039 [-רצועה 012], ואם לא בדרך ליצנות נכתבו הדברים - 026

אם אין ביזוי מצווה בעצה לשיור התפילין על הראש והזזתם הצידה [כששכח להורידם מקודם למוסף], [ומצד אחריות דוגמא לתלמידים בזה] - 027

בעניין ברירה בשבת לאכילה מיד, כמה זמן התכוון הרב, ובדין ברירת שאר דברים שאינם מאכל - 028

בעניין מניקה, מתי עדיף שתצום ומתי לא - 029

בעניין שמיעת שירים וניגונים בעניין החורבן, בצום, וניגונים בדרך לימוד נגינה, ואם עצם התרגול משמח אותו - 030

לק"י התש"ע

שיעור 042 - תפריט השיעור

בעניין- ברכת הגומל לטס באווירון.

מוצ"ש ויחי תש"ע-

פתיחה - 001

פתיחה לעניין השעורים הבאים בימי השובבי"ם - 002

בעניין פטירת דויד וגרסה אחרת ממהר"ש שבזי - 003

מעשה ללמד מעלת חכמי התלמוד, בעוצם הדבקות בתורה, ומעשה ברבי עקיבא איגר, [ועוד מעשה כנ"ל מעניין טיסה באוירון] - 004

בעניין הבן יהוידע בעניין מגדל הפורח באויר, ושאלה חדשה בעניין הגומל מתי נחשב הפסק לברכה כשטס הלוך וחזור [חשבון ההבדל ההלכתי לפי החלקת יעקב והבן איש חי], וראיה שהיו דברים שהיו ידועים בזמן חז"ל, ונשתכחו אח"כ [ואפילו בזמן הרמב"ם כבר לא נודע מהם] - 005

חזרה לעיון בפוסקים בעניין החייבים להודות, [טעם להבדל סדר החייבים להודות ע"פ סדרם בפסוק, וע"פ סדר הגמ'] - 006

שו"ע או"ח סימן רי"ט סעיף [א' ו-] ז'- ומנהג תימן, ומה לזמנינו למנהגים השונים,[אם שייך לבטל תקנות חז"ל, וסברה אחרת שיש חילוק בעניין זמננו בהולכי דרכים] - 007

שו"ע או"ח סימן רי"ט סעיף ט'- ברור המנהגים השונים ומנהג תימן - 008

מה נחשב סכנה ונס, ומה לא ברור הלכתית, ועפ"ז חשבון לעניין אווירון בשיטות הפוסקים - 009

בעניין שאלת החיד"א על ר"ע שנכנס לפרדס וחזר בשלום, אם היה צריך לברך הגומל, וכן לעניין עקידת יצחק, וכה"ג שיצא מקה"ק וחשבון השיטות לעניין אוירון - 010

סיכום לנושא הברכה על טיסה באוירון - 011

בעניין שגם רכבת היה בזמן חז"ל ע"פ ה-בניהו, ויסוד שלא כל חכמה היה רשות לחכמים לגלות מטעם שיגרום סכנה לישראל - 012

מקור נוסף מהחזו"א בספרו אמונה ובטחון, לעניין שידעו ולא גילו חז"ל, מטעם שהיה חשוב להם עניין הנפש, ושלא לסכן את ישראל ע"י פרסום החכמות - 013

שאלה בעניין ברכת הגומל לאישה בפני גברים - 014

בעניין מסורת בצניעות, ובקריאת התורה, והשגה עפ"ז על עניין איפור בספר עוז והדר, וחוזר לבאר את מקור עניין טעות "כסוסך" [משיעור 039-ברצועה 012], וטעויות נוספות בקהילות אחרות.015

שאלות לרב-

אם אופן של איפור באופן שאינו מורגש כ"כ כלול באיסור - 016

מטעם שחמור סכנה מאיסור, כיצד יכול להכניס עצמו לעניין שיצטרך לברך עליו הגומל - 017

מי שבתמידות נמצא במצב שצריך לברך הגומל, [המתגוררים בין אויבים, או דיילי מטוסים], אם צריכים לברך בכל נסיעה - 018

כלב שהתנפל על אדם, האם צריך לברך הגומל - 019

הרואה קברי ישראל שנתחדש שם קבר בתוך שלושים יום, האם למנהגנו מברך, ואם צריך לראות ממש את הקבר - 020

אם יכולה אישה לברך הגומל לעצמה, ללא עשרה, מכיוון שאינה מברכת מטעם הצניעות לפני גברים - 021

באיזה סוג של בית סוהר יהיה צריך לברך הגומל, מדין חבוש בבית האסורים - 022

לשיטה הממוצעת שהטס באוירון יתחייב בברכת הגומל דווקא כשטס מעל הים או המדבר, מה הדין כשטס טיסה פנימית בארץ אך בהמראה עוברים מעל הים - 023

בעניין נשים שרק בלידה מברכות ולא בחולה שנתרפאה וכדו' - 024

כיצד אישה מדין צניעות לא תברך, אם היא חייבת בברכה לכאורה, [ועניינים נוספים בשיבוש המסורת בצניעות הנשים] - 025

מדוע נאמר שנשים לא עולות לס"ת רק מטעם כבוד הציבור ולא הזכירו מטעם צניעות - 026

בעניין ברכת אשר יצר שאין אצלנו מניין תיבות בדיוק או יותר לפי רמז "אדם" אלא פחות, ולפי מה מכריעים נוסחאות - 027

בעניינים השנויים במחלוקת ונהגו בהם בתימן, אך יש להם מקור בהלכה ואין בזה גדר פירצה - 028

אם להולכי רגל בעיר שיש יותר סכנה מהנוהגים במכונית בעיר, יש מקום להצריך לומר תפילת הדרך - 029

לק"י התש"ע

שיעור 043 - תפריט השיעור

בעניין- הקלות הלכתיות בתעניות ועניינים נוספים.

מוצ"ש שמות תש"ע-

פתיחה - 001

בעניין חבלי משיח- באור עניין ה"חבלי", ושע"י ההבנה מקודם יהיה קל יותר הניסיונות, וביאור טעות שיכולה להיות מהניסיונות - 002

העמקה נוספת בהבנת עומק חבלי משיח, והקשר לימי השובבים - 003

בעניין הקלה בתעניות כתיקון לבעלי תשובה, והקלה לנשים בתעניות בכלל - 004

בעניין מניקה שלא בפועל בתענית - 005

באור ההבדל בין המקובלים לפוסקים לעניין תעניות לבעלי תשובה - 006

חזרה לעניין הקלות לנשים בתענית, מביא צד שצריכות לצום מטעמי בריאות, וע"פ הר"ן בעניין הדמיון - 007

יסוד הר"ן מעניין הסנהדרין שאין כוח לטומאה להשפיע על מי שעשה השתדלות להינצל מאיסור, ונאנס בו - 008

הוראת הרב למעשה לעניין נשים בתעניות, ע"פ הטעמים הנ"ל - 009

בעניין ישיבה או מעבר לפני המתפלל, גדרי עיקר הדין והזוה"ק, ומנהגינו - 010

בעניין כששורה שלימה סיימה, ותלויה באחרון שבשורה שלא סיים - 011

באור מקור ההלכה ע"פ הגמ' בברכות [ובאור מנהגינו, ובפסיעות שלפני הקדושה, ולפני תחילת שמונה עשרה] - 012

בעניין פסיעה לאחריו בנצרך לנקביו, או כהן שצריך לעלות לדוכן, או לכל דבר מצוה, והליכה במהירות לפני המתפלל - 013

אם בל תשקצו מדאורייתא, וגדר מתי נחשב שעובר על בל תשקצו, והכרעת הרב בבל תשקצו - 014

בעניין הזכרת שם אביו כשנשאל לשמו בעליה לתורה, ובאור מנהגנו - 015

מקור בתורה מעניין יעקב, ואם הוי איסור דאורייתא או דרבנן, [אם נהגו לעמוד לאמו], חילוק הכתב והקבלה בין שמות האבות לשמות האנשים היום, הקושי שבשיטתו, ובאור הרב לחילוק באופן אחר - 016

ע"פ הנ"ל מבאר מדוע למנהגינו מקלים בעליה לתורה, [ובקידושין וכתובה], וברורים נוספים בעניין - 017

בעניין לקבוע עיתים לגרסא בזוה"ק, [ורמז בפסוק שכתוב בשבטים, שיש שמירה ע"י תורת רשב"י בזמן חבלי משיח], ומעורר שאלה לעיון מדוע נקרא רשב"י "בר" יוחאי ולא בן יוחאי, בלשון ארמי בפיוט בר יוחאי, שכולו בלשון עברי - 018

מעורר שאלה נוספת, מה זה מוסג "חתימת זקן", [וגרסאות אחרות שיש ע"פ מדרש הגדול והתרגום-גומת הזקן ו-רושם הזקן] - 019

הרב מבאר מדוע אינו ממליץ על פירוש הסולם, וכן ממליץ על מתוק מדבש, ומביא מעשה על בעל המתוק מדבש - 020

שאלות לרב-

בקדושה שבשמונה עשרה, ממתי הרשות לזוז ולא לעמוד, ואם יש מנהגים שונים בזה - 021

ברור נוסף לעניין המנהג, מתי נהגו לזוז בסיום קדושה - 022

מה גדר המחיצה המתירה לעבור לפני המתפלל, ואם אחיזת חפץ תועיל - 023

אם לפי כולם, מנהגינו לפסוע לאחור לאחר שמונה עשרה, וללא להסתכל אם סיים המתפלל שלאחריו - 024

לנוהגים שלא לפסוע לאחריו בסוף שמונה עשרה, אם יש צורך לפסוע ורואה שהמתפלל לאחריו אינו מתפלל בריכוז ובעניים פתוחות, או קטן מאחריו ואינו מתפלל ברצינות, האם יכול לפסוע - 025

מתי יכול להזכיר שם אביו כשעולה לתורה - 026

בפסיעות שלפני שמונה עשרה, אם רואה שאין לו מקום לפסוע קדימה, האם עדיף שיישאר במקומו, או שיפסע לאחריו על מנת לפסוע קדימה - 027

אם סיים שמונה עשרה ופסע לאחריו, ומיד מתחילים קדושה, האם עדיף שישהה במקומו ויאמר קדושה, או שיפסע קדימה ויאמר קדושה - 028

הלומד תורה, ובא אדם ונכנס להתפלל בתוך ד' אמותיו האם צריך לקום - 029

הרב מסביר שוב את שאלתו בעניין "בר" יוחאי ששאל בסוף השיעור, ותירוץ אחד - 030

מתי אפשר לחמם על פלטה אחת במבנה סגור, סיר חלבי וסיר בשרי - 031

אם צריך לחזור ולפסוע לפניו, בסיום שמונה עשרה של ערבית - 032

אם ניתן לשים נייר כסף כהיכר, מתחת לסיר שהוציא מהמקרר ושם על הפלטה בשבת - 033

לק"י התש"ע

שיעור 044 - תפריט השיעור

בעניין- עד שתכלה רגל מן השוק- רגלא דתרמודאי.

חנוכה התש"ע-

פתיחה - 001

פתיחה וישוב הלשונות בנוסח על הניסים- "כשם שעשית עמהם ניסים וגבורות, כך עשה עימנו ניסים וגבורות", "ועל כולם ה' אלוהינו אנו מודים לך" - 002

-הסוגיא בגמ'-כבתה אין זקוק לה, מה הפשט "עד שתכלה רגל מן השוק", האם תלוי בכל מקום כמו שהוא או לא, באור שיטות הראשונים - 003

שיטת הרי"ף כמה שיעור הזמן [וגדר תרמודאי] - 004

שיטת הרמב"ם כמה שיעור הזמן - 005

פירוש חדש בגדר תרמודאי ע"פ תשובות הגאונים, ועפ"ז יובן לשון הר"מ –"חצי שעה או יותר", שאפשרי כשיטה זו - 006

שיטת הריטב"א [החדש]- כל מקום כפי שהוא, ע"פ חנויות המוכרות שמן, [שיטת הרב מבריסק, והגרש"ז אויירבך] - 007

טעם מדוע חז"ל לא אמרו לשון "חצי שעה", וראיה מהרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות - 008

סברת ההתעוררות לתשובה שבזמנינו יש להדליק מספר שעות ממש, עד שתכלה רגל מן השוק, וסברת הרב שלא כדבריו, וברורים בסברות - 009

ראיה לסברת הרב משיטות הראשונים שכשמדליק בבית לא נצרך אפילו שידלוק חצי שעה - 010

עניינים שאין להסתכל על שינוי המציאות מזמן תקנת חז"ל, וסיכום ההלכה למעשה - 011

עניין ההדלקה בבית הכנסת- מקור מרן משו"ת הריב"ש - 012

קושיית החכם צבי על הב"י, ומביא מהלך אחד לתירוץ, וראיה לזה - 013

רמז מהפסוקים לעניין המובא בשם כתבי האר"י, שחנוכה זה עוד שלב בגמר הדין מר"ה - 014

באור המקור לשם המחודש של מנורת חנוכה, ומעשה מהגרש"ז אויירבך ללמד חומר הזכרת שם רשעים, ודחיית הטעות שהשם המחודש, הוא קדמון יותר ולא יצא מ"מחדשי" השפה העברית - 015

מילי דבדיחותא על תוצאות שיבוש הלשון, ודברי חיזוק שיש לשמור על לשון הקודש המסור בידנו - 016

שאלות לרב-

למה לא הזכיר השו"ע, את הדין שמעיקר הדין, מספיק "נר איש וביתו", וחילוק שיש בין השו"ע לרמב"ם בדיוק דינים שהשמיט - 017

האם גם כן היה ערך לזמן חנוכה לפי הרמז מהאר"י, לפני נס חנוכה - 018

המתפלל עם עדות אחרות, האם יאמר איתם את התוספות לפי נוסחתם, שהם נוהגים לומר בקול ביחד עם הש"ץ - 019

האם הפסיעות לתפילה נחשב צורך התפילה ומותר, ואף על פי שיש מתפלל מאחריו - 020

לק"י התש"ע

שיעור 045 - תפריט השיעור

בעניין- הבדל ברכת אשר יצר מרפאנו, ודיני ישיבה מעורבת.

מוצ"ש וארא התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין ההיראות לפני ה' לעתיד לבא בכל ר"ח ושבת - 002

ביאור לשון- "יבא כל בשר להיראות", ועפ"ז מבואר גם לשון "רופא כל בשר", שבברכת אשר יצר - 003

שני חילוקים בין ברכת אשר יצר לברכת רפאנו - 004

ביאור לשון "רופא חולי עמו ישראל" שבברכת רפאנו, ע"פ שאלת זונין לר"ע בעניין ע"ז, [ביאור גדר ייסורין אמתי יוצאים מהאדם, ומתי ניתן להקדים יציאתם] - 005

בהבדל בין אשר יצר לרפאנו, יש נפ"מ לדינא, לעניין לברך אשר יצר לאחר התפילה - 006

[עד מתי ניתן לברך אשר יצר] - 007

דחיית ספר בני לוי לפי החילוק שלמדנו בין ברכת רפאנו לברכת אשר יצר - 008

התבוננות בשיטת ה-בני לוי, לפי עניין אמירת ברכות השחר וברכות התורה לאחר התפילה - 009

[הלכה למעשה לעניין ברכות התורה] - 010

עוד עניין דומה לנ"ל לעניין שבע ברכות הנישואין-השיטות שיש במקרה שדילגו ברכה, האם יכולים להשלימה לאחר מכן, [עניין יחוד וחופה למנהגינו] - 011

[סימן ממזר לברכות השחר, ועניין כוונת כינוי שם ממזר לחברו היום] - 012

חילוק ברכות השחר מעניין שבע ברכות החופה [וביאור גדר "כלה בלא ברכה"], ובירורים נוספים בעניין ברכות החופה - 013

בעניין גדרי האסור והמותר בחופה מעורבת, והשתתפות בזה, הבהרה לקולות הגרמ"פ וביאור שיטתו - 014

השגות הלב אברהם על ראיות הגרמ"פ - 015

הלכה למעשה, [ובירורים נוספים בזה] - 016

בקשר לעניין חובת שמירת ההפרדה מנשים, מביא עניין גדלות רשב"י, ר"ע ואלישע בן אבויה, לראות חובת ההתקדשות ושמי שלא מחזיק בקדושה נופל לתחתית המדרגות, והבדל מדרגת האמונה בדור קודם, אפילו אצל רשעה מהדור הקודם - 017

שאלות לרב-

ברורים בעניין כמות האנשים הנצרכים לאכילת קרבן הפסח - 018

מדוע הגם שיש לעדת תימן מסורת בענייני הפרדה מנשים, קשה ללמוד מזה להכרעת ספיקות ההלכה שבעיקר הדין - 019

האם צריך לכתוב כתובה מחדש, אם מקום עריכת החופה הכתוב בכתובה שגוי - 020

מי שברך אהבת עולם ולא בירך ברכות התורה האם נפטר מלברך לפני לימוד התורה לאותו היום - 021

אם ניתן לרחוץ בשבת תינוק שנתלכלך כולו בצואה - 022

אם יש מנהג אצלנו, שאבל בתוך שנה מתפלל בקביעות את מנחה של שבת - 023

מה יעשה מי שנאנס להתפלל יחיד שחרית ומוסף בשבת ור"ח, ושכח בשניהם עניין ר"ח - 024

שאלות בענייני השיעור-בעניין ראיה לרש"י לשם זונין, ואם יש סתירה ממשנת אלישע בן אבויה למציאות רבי עקיבא שלמד לאחר גיל ארבעים - 025

בעניין ששכחו ברכה משבע ברכות, מדוע לא יחזור על כל הברכות ורק על זו שחסרה הרי יש הפסק ע"י זה - 026

מה למעשה, בעניין טבילה בחמין בשבת לאיש או אישה - 027

בעניין כששכחו ברכה, כיצד יתכן במציאות שיבררו זאת, ומה להלכה יעשו אם מסופקים בכך - 028

אם קידש בלא ברכת האירוסין האם צריך לחזור ולברך - 029

מה יעשה אם מצא בשבת מציאה שיש בה חיוב השבת אבדה, אבל היא מוקצה - 030

מה הכוונה "העברה בעלמא" שאסור בהסתכלות במקומות המכוסים - 031

האם מותר להשתמש בצל או אויר של עץ שנטעו במזיד בשבת - 032

אם שייך לאישה איסור לפני עיור, מצד איסור הסתכלות שיסתכלו בה בישיבה מעורבת, וכדו', והגם שלבושה בצניעות - 033

לק"י התש"ע

שיעור 046 - תפריט השיעור

בעניין- האם יש דבר העומד בפני תשובה, ותיקונים לכפרה.

מוצ"ש בא התש"ע-

פתיחה - 001

פתיחה בעניין ארבעה שנכנסו לפרדס שידובר בהמשך השיעור - 002

השלמה לעניין מדוע נקרא בר יוחאי ולא בן יוחאי-תירוץ ראשון [-חסידי], [ומעיר על מעלת ר"ע ר' אלישע בן אבויה ורשב"י, ומביא עוד רמז ברמז "ויוצא אליהם את שמעון"] - 003

תירוץ שני- [עניין שבירת כוח הס"א בלשונה הארמית] - 004

תירוץ שלישי- [מטעם הגימטריה] - 005

תירוץ רביעי- [רמז למעלת רשב"י ובנו דעיילי ב"בר"] [עניין התפשטות פיוט בר יוחאי, ושאין ראיה שזה ייחודי לרשב"י להיקרא "בר" ולא בן] - 006

באור עניין שובו בנים שובבים חוץ מאחר, אם אכן ננעלה התשובה לפני אלישע אחר, והשיטות שיש אם ברציחה כפירה ועריות אין מועיל התשובה - 007

שלושה תירוצים לביאור נעילת התשובה בפני אלישע- תירוץ ראשון- בת קול הטעתה אותו - 008

תירוץ שני- "חוץ מאחר", שלא יעוררוהו משמיים, אלא תלוי בו לעורר עצמו מעצמו - 009

תירוץ שלישי- חיזוק הלב כעניין פרעה - 010

ברור אם חזר אלישע אחר בתשובה, ומה היו חטאיו [שני טעמים מדוע נשאר משהו מתורת אלישע במסכת אבות] - 011

מעלת פרשיות שובבי"ם שהם תיקון מיוחד לימים של קדושה - 012

סוגי התעניות הנצרכים לכפרת עוונות ע"פ הפשטנים [מארחות צדיקים, מהרקח] - 013

סוגי התעניות הנצרכים לכפרת עוונות ע"פ המקובלים [משנת חסידים] - 014

השיטות שיש מה יעשה לתיקון, מי שעבר על חטאים מסוימים כמה פעמים, [טעם לקדושת הימים האלה דווקא בפרשיות אלו של שובבי"ם] - 015

חילוקי השיטות שיש לעניין תיקוני עוונות בזמננו לת"ח ולכל אדם - 016

[באור מה זה סרך גאווה, מעשה מהחתם סופר, וברור אם יכול רב לכתוב לתלמידו- "תלמידי"] - 017

סיכום השיטות שיש לעניין תיקוני עוונות בזמננו, ומספר אפשרויות שיש כתחליף למניין תעניות שמחויב בהן [עניין שנתברר בזמננו, שספר חמדת ימים כשר לחלוטין], [מעשה מדיבוק והגר"א ללמד מעלת אכילה בקדושה] - 018

שאלות לרב-

אם יכול להחשיב את תענית הראב"ד לבד, לתענית לתיקון - 019

אם דף גמרא נחשב לתיקון כפדיון הבן - 020

רמז שיש תיקון בתשובה לשלושת העבירות החמורות - 021

כיצד לחשב ערך סעודה אחת לעניין פדיון תעניות - 022

מדוע יהודי מומר מורחק מאכילת קרבן פסח, אם יש לו נאמנות הלכתית לעניינים מסוימים, ובכיפור מקרבים אותם - 023

היכן היה חטא הרציחה שנכשל אדם הראשון - 024

אם היה מנהג בתימן לרב לכתוב פניה לתלמיד בלשון "תלמידי", [ומזכיר עוד הנהגות שהיה לרבנים] - 025

אם יש חילוק בן עץ סרק לעץ מאכל לעניין שנאסר עולמית לאחר שניטע בשבת - 026

אם יש מקור מפורש מתי נתקנו ברכות ההפטרה וע"י מי - 027

לעניין בשר בחלב, אם אדים ממאכל רותח יחשבו לממשות ואיסור - 028

מתי בדיוק זמן ברכת הילדים בערב שבת, ואם שלום עליכם ואשת חיל נחשב לחלק מהקידוש לעניין הפסקה בדיבור - 029

ריבון העולמים שיש בו לשון בקשות, לאיזה טעם ניתן לאומרו בשבת, לנוהגים כן - 030

לק"י התש"ע

שיעור 047 - תפריט השיעור

סימנים הלכתיים בחגבים, וכיצד יתכן חייבי כרת שלא נכרתים.

מוצ"ש בשלח התש"ע-

פתיחה - 001

ראיה שהתימנים לא בדו מליבם סימן ה"ח" בחגב, מדברי ה-שדה יצחק, ומדרש הגדול, והמסורת מבוססת מעוד ארצות, [אם ה"ח" ושם חגב מהווה סימן הלכתי, ואם רוק החגב ממית] - 002

מעשה ממחבר הספר שדה יצחק - 003

קושיית הבן איש חי ותירוצו, בעניין מדוע נאמר שהחורבן מפני קמצא ובר קמצא - 004

תמיהת הרב על דברי הבא"ח, היכן מצאנו שת"ח נקרא חגב? - 005

שאלת הרב היכן חילו של הקב"ה [-החגבים], היום? ואם יש ריווח לאלו המשמידים אותם - 006

מתחיל מהלך בעניין הקושי, כיצד יתכן מי שנתחייבו כרת, ואף על פי כן רואים שמאריכים ימים? [ועל ידו יבואר גם אם יש תועלת בהתנגדות לגזירות ה' דרך מהלך הטבע [וכעניין השמדת החגבים]] - 007

ביאור השיטות בעניין מתי זמן הכרת, ע"פ הגמרא והראשונים והחילוקים שביניהם - 008

שיטת הרמב"ם - 009

שיטת הרבנו יונה - 010

שיטת הרמב"ן ורבנו בחיי, וסיכום הבדלי השיטות - 011

קושיות התפארת ישראל, מה יהיה עם מי שלאחר גיל 60 עבר על כרת, כיצד יתכן עוברי כרת שזרעם חיים ולא מתים, וכיצד רואים עוברי כרת שמזדקנים ולא מתים - 012

תירוץ התפארת ישראל בעניין נפש האדם, וכיצד יכרת מי שנתחייב מספר פעמים כרת, ושיטתו בעניין הכרחת הטבע נגד גזירות ה', שדוחה עיי"ז את עונשו לעוה"ב, [ועיי"ז מיושב גם עניין השמדת הארבה] - 013

תמיהת הרב על תירוץ התפא"י - 014

תשובה אחרת מהגר"ז, כיצד יתכן שרשעים לא יכרתו מהעולם - 015

ברורים בנ"ל, וסיכום לגר"ז ותפא"י - 016

תירוץ הרב לכל הנ"ל, [לא כתפא"י], וראיה מהחפץ חיים לתירוצו, וברורים עפ"ז - 017

חזרה לרבנו בחיי לעניין ביאור שיטתו בכרת - 018

בעניין פסיעה בתוך ד' אמות של המתפלל- שו"ע, וביאור הסוגיא ושיטות הראשונים, ובעניין מנהגינו שהוא לפי רש"י - 019

החילוק למעשה בין לעבור לפני לבין לפסוע [-שזה לדבר מצווה], והבדלים שיוצאים בין שיטת השו"ע ובין מנהגינו - 020

דברי הרב מזוז שמנהגם כמנהגינו, ותמיהת הרב על דבריו, שלשו"ע אין מקום לחילוק שחילק כטעם למנהגם - 021

טעמים ל-שלוש הפסיעות שבסוף שמונה עשרה - 022

כיצד אופן הפסיעות לאחריו- שיטות השו"ע והרמ"א ושיטת הרשב"א, ובשעת הדחק מה יעשה.023

מתחיל בעניין ראיות הרמ"א לעניין הנכנס בגבול ד' אמות של המתפלל, ושיטת הפר"ח שימשיך בשיעור הבא - 024

שאלות לרב-

אם העומד במכוון עם המתפלל מאחריו, יכול להתרחק קדימה ממנו, באופן שלא עובר על פני המתפלל - 025

למנהגינו, האם יכול לחזור למקומו לקדושה, כשמאחריו לא סיימו להתפלל, [ומה מנהגינו בעניין חזרה לקדושה] - 026

אם כהן יכול לעבור על פני המתפלל על מנת ליטול ידיו לפני ברכת כהנים, [או לעלות לתיבה] - 027

בעניין לשון הפסוק "ואת שם האחד קרא אליעזר", מדוע לא אמר "ואת שם השני" - 028

בעניין אם הכותל הוא חומת הר הבית או חומת המקדש - 029

האם יכול לצאת מבית הכנסת [מדין עובר לפני המתפלל], כאשר התחיל מניין נוסף בסמוך למניין שהתפלל בו וחוסמים את המעבר - 030

[הבן איש חי סובר שלכתחילה צריך לשער שיהיה לו מספיק מקום לפסוע לאחריו, לפחות עקב בצד גודל] - 031

מה יעשה אם באופן קבוע מתפלל במקום שדחוק, ואין מקום למתפללים לפסוע לאחריהם בריווח לאחר שמונה עשרה - 032