שיעור 001- תפריט השיעור

בעניין הטעם שסטרו המלאך על פיו של התינוק בלידתו, אם יש מקור שסטירת המלאך היא סיבה לשקע שעל שפת הפה, ואייך יסתדר הטעם עם גויים ונשים שגם להם יש שקע - 017

בעניין- מה באור לשון חתימת זקן, מביא שלושה הסברים - 018

שאלה לרב-בעניין כיריים קרמיות - 019

לק"י התש"ע

שיעור 049 - תפריט השיעור

בעניין- באור דרך הכרעת ההלכה כמהרי"ץ

מוצ"ש משפטים התש"ע-

פתיחה - 001

פתיחה בעניין סיום הזוהר [בראשית וכו'] שבסוף השיעור - 002

מהלך לבאר מתי כן ומתי לא מכריעים לפי מהרי"ץ-

מביא דוגמאות למספר עניינים כמהרי"ץ ולא כמהרי"ץ [שני שוואים בסוף מילה, נרות בפורים, הכאה על הלב, סעודת פורים בשחר, כפילת פסוק "ויאמר כי יד" ב-ויבא עמלק] - 003

מבאר מי היה מהרי"ץ בתימן - 004

גדולת מהרי"ץ בהעמדת המנהגים - 005

מבאר שני עניינים בהם מתבטלים להכרעות מהרי"ץ [-במה שקבע פסק, או מנהגי קדמונים שנשתנו] - 006

מבאר במה לא מחויבים לילך דווקא כמהרי"ץ, והמנהג נשאר כפי מנהג הקהילה בתימן [דוגמא לעניין שתלוי במקום בתימן- מי מתחיל במגילה את הפסוקים שנהגו לחזור, ומניין הפסוקים שנהגו לחזור] - 007

עניין דברים טובים שהנהיג מהרי"ץ והתקבלו - 008

[דוגמא למנהג שהשתנה [-אופן חלוקת המוציא] - 009

הבהרת הרב לעניין מקומות שלא הכריע כמהרי"ץ, ועניין תוספות או חומרות חדשות שהנהיגו - 010

[דוגמא לטעות בפסוק "אתה הראת" שב-"המהולל" - 011

יסוד מהרמב"ן שהגם שמיישב שיטות רבותיו הראשונים עדיין לא מתבטל שלא לדון כפי השגתו - 012

חוזר לדוגמת שני שוואים בסוף מילה, ודוגמאות נוספות - 013

ברורים בנ"ל [אם יש בר סמכא להכריע כנגד הקדמונים, ובעניין המנהג בחלוקת המוציא] - 014

חוזר לדוגמאות נוספות - 015

בעניין התאג' שלנו שהוא מדויק אפילו יותר מספרו של בן אשר - 016

סיום יחזקאל - [הושמט מה- CDA] - 017

סיום משנה - [הושמט מה-CDA] - 018

סיום הזוהר - [017 ב-CDA] - 019

"מי שברך" לתורמים - [018 ב-CDA] - 020

לק"י התש"ע

שיעור 050 - תפריט השיעור- – CDA//MP3

בעניין- זמן מקרא מגילה בשכונות המרוחקות בירושלים, ועניינים נוספים.

מוצ"ש תרומה התש"ע-

פתיחה - 001

ענייני פורים מהגמרא-

לכל אחד הביאה הגמ' מקור, וקשה שלמימרת רבא "מיחייב איניש לבסומי בפוריא" אין מקור או טעם, וברור בשתי שיטות, למקור ההלכה חייב איניש לבסומי - 002

שיטה נוספת לתרץ ע"פ היסוד ממסכת סוכה- [וכן נראה משיטת רבנו חננאל]- שכל מימרת אמורא שנאמרא בגמ' גם אם לא הביאו מקור לכך- הפשט הוא- שכך הייתה הקבלה בידם במסורת - 003

סייעתא מפירוש מגילת אסתר [לרמב"ם] ליסוד הנ"ל - 004

סייעתא נוספת מדברי קדמונינו- רבנו נתנאל בן ישעיה, ליסוד הנ"ל, וברורים בנ"ל - 005

בעניין משנכנס אדר מרבים בשמחה-

מדוע הרמב"ם והשו"ע השמיטו דין זה, ומה הפשט והגדר בריבוי השמחה באדר - 006

מנהג תימן בזה בפועל, [ודעת הגר"ח קנייבסקי והסטייפלר] - 007

שני הסברים לגדר הזמן- "משנכנס" - 008

תירוץ אחד [המרווח יותר]- לתירוץ השמטת הרמב"ם והשו"ע - 009

בעניין-

אם ניתן לחלק את מקרא המגילה למספר קוראים, ואם כן לאיזה צורך,[ודין בעל קורא שנשתתק].010

הרב מביא מקור בדוחק, לסמוך עליו בצורך מיוחד, וברורים בזה - 011

בעניין-

קריאת המגילה לתימנים בט"ו במוקפין, בשכונות המרוחקות בירושלים - 012

ביאור יסוד הבעיה ע"פ הגמ' והשו"ע - 013

ביאור שיטות האחרונים, וטענות השיטות החלוקות שבניהם, [מנחת יצחק, גרש"ז אויירבך, יביע אומר, קריינא דאיגרתא] - 014

טענת הרב- שהעירוב הוא לא סיבה, אלא סימן, וממילא בטלה טענת שיטת הפוסקים מדיני העירוב השונים - 015

מבאר שיטות הראשונים שעליהם נסמכו האחרונים,ומקשה על ראיית היביע אומר שאינה מובנת.016

מסקנת הרב להלכה למעשה - 017

בעניין מהיכן צריך שיתקיים שנראה מהעיר- ממגדל או מהקרקע ודעת הרב בזה - 018

בעניין השיטות שיש בשיעור מרחק מיל מהעיר, ובזמננו [ושאזור משרדים נחשב חלק מהעיר] - 019

ברורים בנ"ל-

אם סמוך ונראה ע"י רוב או מיעוט בני העיר - 020

בעניין ספק ברכות ודרך לחומרא לשכונות המרוחקות בירושלים - 021

בדין בני ברק - 022

תיקון ללשון בשו"ע המקוצר, בעניין משנכנס אדר מרבים בשמחה - 023

מה תועלת לכוין לפטור בשהחיינו של הערב, את מצוות היום למחרת, הרי אין זה אותו היום - 024

בעניין-

השקע שתחת חוטמו של התינוק אם נעשה מסטירת המלאך-מקור מהמדרש, ותירוץ אחד [משלושה] כיצד יתכן שמופיע השקע על פני התינוק כבר בבטן האם [דוגמאות לשינוי הטבעים בדורנו] - 025

בעניין עיתונים, ועל מי לכוון במחיית המן השנה - 026

שאלות לרב-

אם יש תימנים שבירושלים קראו בשכונות הסמוכות בי"ד, האם ישנו לקרא בט"ו - 027

כיצד צריך לגרוס את התרגום, [בפרשת תרומה כ"ה ל"ט] "ככרא" [האם השווא ב"כ" השני נע או נח] - 028

האם לעניין שכרות היה מנהג בתימן להשתכר [-כמצוי היום בקהילות אחרות], וכיצד מסתדר עם הרמב"ם ורבנו ישעיה [-מתימן], שהביא הרב בשיעור - 029

מה שיעור מתנות לאביונים היום - 030

בעניין מנהג הסעודה ביום לפני חצות, עד כמה לעמוד על זה שיהיה כך [ועניין עמידה על פרצות שיש, שהם בבחינת עמלק] - 031

מה יעשה מי שהפסיד שתי מילים מקריאת זכור - 032

לק"י התש"ע

שיעור 051 - תפריט השיעור

בעניין- החמצה ע"י דבר אחר, ועניינים נוספים.

מוצ"ש כי תשא התש"ע-

פתיחה - 001

30 יום קודם הפסח שואלים בהלכות פסח, שיש לדרוש ולעורר על ההלכות הנדרשות ולא רק במה שכבר ניתן ללמוד לבד מהספרים - 002

גדרי ודיני חמץ ושאור - 003

גדרי ודיני מחמצת, [שני סוגי מחמצת שיש וההבדל בניהם שאחד חייבים בלאו ואחד בכרת] - 004

הפירושים שיש למחמצת שחיובה בכרת, וגדר החמצה על ידי דבר אחר שחיובו גם בכרת - 005

דין מצה עשירה ומי פירות [וברור אם שייך בזה מנהג מתימן], והלכה למעשה לעניין עוגיות כעין "פפושדו" או "גטיניו" - 006

סיכום לפירושים לגדר מחמצת, ומוסיף פירוש ע"פ הזוהר - 007

עניין יראת הנשים בתימן בהכנת במצות, ושעל פי הזוהר הנ"ל יש מקור לחששתם ממיתה באותה השנה אם לא יזהרו, ועניינים אחרים [כגון הבדלה], שאין ביסוס לטעם שחוששים ע"פ נגלה, וההשלכות ההלכתיות שיש עקב כך - 008

בעניין הקושי שכבר ממעי האם יש שקע על פי העובר, וכיצד אם כן משמע שסטירת המלאך יוצרת את השקע מעל פי העובר בלידתו - 009

אופן אחר לתירוץ על פי גרסת מדרש הגדול, ועניין סתירת המלאך לאחשורוש - 010

אופן אחר לתירוץ ע"פ הרמב"ם שמפרש שמלאך הוא בבחינת כוח, והעניין כולו כמשל - 011

סיכום לשלושת הפירושים הנ"ל - 012

שאלה לרב- אם יש הכרח להבין שהסטירה היא ממש סיבת השקע - 013

אם בנות או גויים כלולים ושייכים גם לעניין זה של סתירת המלאך - וראיה מפיוט לאחד מחכמי תימן [ועניין רמז אמ"ש ואש"ם] - 014

בעניין רמז שזפ"ה בארבע פרשיות, [ברכת שהכל] ופירושים מה הרמז בעניין זכירת מחיית עמלק, ופרשת פרה - 015

בעניין אם שכחו לקרוא פרשת פרה, האם יש לה תשלומין [וכן לעניין שקלים והחודש], ושיטות הפוסקים בחילוק בין פרשת שקלים לפרשת פרה - 016

[עניין שינויי המנהג שיש בחתן תורה וחתן בראשית, [מעלת דיוק כת"י התימנים של הרמב"ם]] - 017

חזרה לעניין קהל ששכחו לקרא פרשת פרה -אם ישלימו בברכות - 018

ביאור על פי ה-חמדת ימים בעניין הזכרת מחצית השקל ומחיית המן, ושייכותם גם בזמננו - 019

טעם לנתינת מתנות פורים לילדים, [וגם בתימן היה נהוג] - 020

טעם מדוע [אצלנו] בנישואין, לא מקפידים על הסדר - 021

שאלות לרב-

אם אח צעיר שהתחתן לפני אח גדול צריך לבקש ממנו מחילה - 022

איזה רמזים יש בעבורנו מעניין פרשות החודש ושקלים - 023

אם שמע קריאת זכור שלא במבטא תמני, או בספר לא תמני - 024

אם למנהגנו נשים יכולות ללכת לקריאת זכור, ואם נהגה כבר שלוש פעמים ללכת אם צריכה התרת נדרים כשתפסיק - 025

בעניין בדיקת תותים- אם צריך לקלפם ממש, או די לחצות אותם - 026

לק"י התש"ע

שיעור 052 - תפריט השיעור

בעניין- ברכת האילנות וענייני פסח.

מוצ"ש ויקהל התש"ע-

פתיחה - 001

מילי דאגדתא-פירושים בהבנת "היא שעמדה לאבותינו" - 002

בעניין זרע עמלק ושבכל דור יש את ה-"המן" שלו, ומעשה מתימן לעניין זרע עמלק, [מקור למנהג שיש נוהגים לקרא את המגילה במנגינה עצובה]. ראיית הרב לסברת הגר"א וסרמן, בהבדל הגישה לתשובה בימי פורים לגישת המלחמה בימי החשמונאים - 003

מהלכות ברכת האילנות-עניין ברב עם, ויציאה במיוחד למקום גינות ופרדסים, נוסח הברכה ופירושה, ברכה על אילן אחד, זמן הברכה, אם יכול לברך יותר מפעם אחת בשנה, דין פירות מורכבים או ערלה - 004

אם עדיף ברב עם, כנגד זריזין מקדימין למצוות, [עניינים שהגר"א נהג כתימנים] - 005

ברכה בשבת ובלילה, ראיה בעיניו דווקא ולא ע"י אחר, אם לחשוש בספק לערלה, ואם גם על עץ של גוי או אינו שומר מצוות אפשר לברך, דין נשים לברך, ברכה תוך כדי נסיעה וברכה בראיה דרך שמשה - 006

[בעניין סתירת המלאך על פני התינוק, משיעורים קודמים, מבאר על איזה ספר מקראי קדש דובר, ומביא את מקור המעשה שהזכיר הסטייפלר, בעניין ילד שנולד וכבר יודע את כל הש"ס - 007]

חזרה לעניין פסח- שלא יחוש האדם על ריבוי ההוצאות מסיבת הזהירות מחמץ, מתחיל לדבר מעניין חוזר וניעור, דברי חיזוק בעניין נושא הכשרות בכלל, ומביא מעשים מבהילים של פרצות בכשרות - 008

בעניין כשרות מצד חמץ בפסח - 009

חזרה לעניין חוזר וניעור- מקורות ממהרי"ץ לעניין [למנהגינו], [אם יש איסור חמץ בפסח במשהו, בערב פסח], [כמה מותר להשהות בתערובת חמץ עד אחרי פסח] - 010

[דבר ששכיח שיש בו חמץ נאסר במשהו ויש לחשוש לו, [דברי מהרי"ץ בעניין שמן שומשומין]], מקומות שאין מציאות שהיה חמשת מיני דגן כל השנה, ואם יכולים לברך ברכת המזון על מזונם שאינו מחמשת מיני דגן - 011

במה יש ובמה אין מסורת בזיהוי חמשת מיני דגן - 012

אימתי ניתן לומר להתיר בספיק ספיקא כשיש ביטול בשישים - 013

מה הדין בסתם ספק חוזר וניעור, וההשלכה לעניין לסמוך על הכשרי האשכנזים - 014

חזרה לעניין ספיק ספיקא בחוזר וניעור, [עניין אם חוששים לחוזר וניעור בשמן להדלקה [לא לאכילה] ונפ"מ לסיגריות] - 015

בעניין "סמנה" מגויים, לעניין חוזר וניעור, [עניין חורבן מורי הוראה שלא בקיאים דיים בהוראה]…………………………………………………………………………… - 016

שאלות לרב-

אם צריך למכור ספק חמץ - 017

דין חוזר וניעור לעניין הנאה, וסיכה - 018

קופסאות שימורים [וקטניות] בהכשר הספרדים, ועל איזה מהכשרי האשכנזים לסמוך - 019

בעניין חומרים לנרגילות בפסח - 020

אם יש חשש חוזר וניעור בשמן סויה וקנולה - 021

לק"י התש"ע

שיעור 053 - תפריט השיעור

בעניין-שמירת המסורת אפיית המצות בתימן כמזמן יציאת מצרים.

מוצ"ש ויקרא התש"ע-

פתיחה - 001

"מצה זו שאנו אוכלים על שם מה ?"- טעם לדרך האמירה בקושיה ותירוץ, והבדל השאלות הראשונות מהשאלות בהמשך - 002

טעם מרבנו בחיי, מדוע אין חמץ במנחות, ושיש טעם פנימי באכילת מצה יותר מעניין זכר שכך היה ביציאת מצרים [בסימני קריאת הפרשיות יש גם טעם] - 003

"אשר נשיא יחטא"- "אשר"-שבטוח יחטא, ומעשה ממהרי"ץ בעניין זה - 004

"מיום שנחלקה מלכות ישראל"- כלל בהשגחה בעניין מחלוקות, שזה נוצר מזמן ירבעם בן נבט - 005

בעניין מסורת המצות שנעשות ע"י התימנים, ודוגמאות לשינויים שהחלו רק בזמן האחרון בעדות אחרות - 006

מעשה מבריסק בעניין ההחמרה במצות, ומעשים נוספים מזמן עלית התימנים - 007

תירוץ לטענה שיש- שהיום אי אפשר להחמיר בחוזר וניעור, [והמלצה על סוגי מצות מכונה מסוימים] - 008

מה מנהגנו בעניין מצה שמורה לכל ימי הפסח [ובאור שאין אנו הולכים כפי הרמב"ם בכל מה שכתב] - 009

בעניין חשש שרויה שיש במצות לבנות, וברורים בנ"ל - 010

תירוצים לטענה שלכאורה המצות התימניות, לא אפויות מספיק - 011

אם צריך לומר בפה שעושה לשם מצת מצווה, [וביאור העניין שנשות תימן לא נהגו לומר בפירוש בפה בהכנתן] - 012

מה הנוסח שעדיף לומר בזמן הכנת המצות, [ומנהג חבאן באמירה, בהכנת המצות] - 013

דברי רבי שלום מנצורה-סבו של מורי יחיא יצחק הלוי, בעניין מצה שנתקפלה, ושאין מהווה סימן להחמצה הנפיחות כעין אבעבועות שבמצה, [ורואים גם שהיה כבר אז חומרה לחשב שיעור מיל, מהלישה ועד האפייה [גירסת לוי בן סיסי]] - 014

בעניין המצות התימניות מדברי האבן ספיר - 015

הפניה לתשובת חכמי צנעא בעניין אפיה בתוך ימי הפסח - 016

שאלות לרב-

אם מותר לנו לשתות יין שביעית של אוצר בית דין, לאחר זמן ביעור - 017

אם יש מקור לחומרת חלק מהאשכנזים שלא לתת מצה אפויה במים וכדו' [מצה שרויה] - 018

מהו השימור שצריכה המצה מעיקר הדין, ומה לפי זה בדין מצת מכונה - 019

ברור דין בצק הדבוק ביד בעסק הכנת המצה והכנסתו לתנור, וצורך צינון הידיים, והחלפת המים של צינון הידיים [ביאור עניין בצק החרש] - 020

מדוע משנים במפעל המצות התימניות, שאינן כמו המצות מתימן, שנדמו ממש לצלוף [-פיתות], וגם אין בהן מלח - 021

אם במצב של היום יש לנשים להסב, [ושמועה מתימן, לגדר אישה חשובה] - 022

לק"י התש"ע

שיעור 054 - תפריט השיעור

בעניין- ביעור חמץ ברוחניות, וסייגים לשמירת התורה.

מוצ"ש צו התש"ע-

פתיחה - 001

מהלך לביאור עניין שאלת החכם בהגדה, והתשובה שנותנים לו - 002

הסבר לאחד מחכמי תימן, לתשובה שעונים לחכם - 003

ביאור לשאלת החכם והתשובה, ע"פ הרדב"ז שחמץ רומז ליצה"ר - 004

קושיית הר"ן [ותירוצו] כיצד נתנו טעם שאין לאכול או לשתות אחר האפיקומן, כדי שיישאר טעם מצה בפיו, והרי שותים שתי כוסות יין לאחר האפיקומן, ותירוץ מהרי"ץ לקושיית הר"ן ששתיית מצווה לא נחשב מפיג טעם - 005

באור הרב לעניין-ששתיית מצווה לא נחשב מפיג טעם, ע"פ עומק המושג-"מצה", ברוחניות, [ועניין שיש עבודת ה', דווקא מתוך מצב שיש יצה"ר לאדם] - 006

[עיקר ההסבר לעניין ששתית מצווה לא נחשב מפיג טעם] - 007

ע"פ הנ"ל מתבאר ש"אין מפטירין", גם בזמן המקדש שהיה קרבן פסח [ולא רק מצה], ועפ"ז גם מתבאר שאלת החכם, והתשובה שנותנים לו - 008

דברי המהר"ל -בעניין למה בעם ישראל יש מציאות של מחלוקת או קנאה, ולא כהגויים - 009

הרב מוכיח שדברי המהר"ל מדברים על כל ישראל בכל המקומות, ומוכיח ממעשה ממהרח"ו - 010

הסבר המהר"ל שהמחלוקת זה עצם הגלות, ומיישב מדוע גם קודם היציאה לגלות היה מחלוקות בעם ישראל [יוסף ואחיו, קרח וכדו'], מפני שבשורש העניין, המחלוקת בעם ישראל נובע מרוממות עם ישראל [וראיית המהר"ל לדבריו] - 011

הלקח מדברי המהר"ל לעניין הקנאה בעם ישראל, ושבחינת הביעור חמץ ברוחניות שייכת לתיקון המידות רעות, ובפרט בעניין מידת הגאווה - 012

דברי המהר"ל בחילוק בין עם ישראל לאומות העולם, שאצל הגויים שורש עניין המחלוקות [והזנות] הוא רע - 013

תוכחת מוסר לעניין דורנו, שביעור החמץ אינו רק במידות, אלה בעבירות שבסתר שבביתם, [כבענייני תקשורת כאינטרנט ופלאפונים], וחיזוק כללי כיצד להינצל מהטומאות - 014

מוסר מזקנו של מהרי"ץ, בספרו "פרי צדיק", [וביאור הבחינה הרוחנית של האור שבבדיקת חמץ] - 015

שיטות הפוסקים בעניין ביטול חמץ, ותערובות - 016

נפ"מ הלכתיות מהנ"ל, וכגון לעניין ציפורן - 017

דברי מהרי"ץ, בעניין חומרות בפסח, וביאור אימתי מתקיים הבטחת האר"י שהנזהר מחמץ בפסח לא יזדמן לידו חטא כל השנה [ולזכור שיש תנאים להבטחות חז"ל על מנת שיתקיימו] - 018

שאלה לחכמי צנעא בעניין אפיית מצות בפסח, [מהקהילה בא"י שתחת הספרדים] - 019

בעניין השכחה שיש לעניין מסורת המצות הרכות, סימני אפיה ממציאות אפיה של חמץ - 020

סימני האפיה כהלכתה לפי השו"ע - 021

חזרה לעניין השאלה לחכמי צנעא, וקהילת התימנים בא"י שחזרו למנהגי תימן, [והערה על נוסח כותב השאלה, שהכניס מדעותיו הכוזבות [בעניין דרך הפסק וחומרות]] - 022

הרב מסביר מה הפסול בדברי הכותב לעניין הוספת חומרות, ומסביר בכלל את האיזון בעניין החמרה - 023

יסוד מדברי השל"ה בעניין החומרות, וטעם לנתינת הכוח לחכמי הדורות להוספה בחומרות וסייגים, שלא נהגו בדורות הקודמים להם - 024

אזהרה בעניין מצות חמץ מזויפות שהפיצו בשוק - 025

שאלות לרב-

הערה שיש חשש חוזר וניעור גם לשיטת הספרדים במצות מכונה לא מהודרות [-שמבטלים פרורים במכונות מקודם לפסח] - 026

אם יש עניין לנשים להחמיר להסב, ובאלו תנאים, [ועניין אם שייך מורא של האישה מהבעל בזמננו לעניין ההסבה] - 027

אם יש פגם במכירת חמץ לגוי, בישוב שיש שמירה ואין יכולת לגוי להיכנס ללא רשות - 028

אם נאמר גם לגבי יחוד, שלא שייך מורא של האישה מהבעל בפניו, כעניין שאין מורא מהבעל לעניין הסבה בזמננו - 029

למה לא מחמירים במאכל שמתקלקל, לדעת הרמב"ם, כמו במין בשאינו מינו - 030

חילוקים בדין מצות מטוגנות מתי נחשב מזונות ומתי המוציא, מצד הגודל, ומצד אופן הכנת הציפוי [ותיקון ללשון בשע"ה, שיש לחלק לשמונה ולא לארבע] - 031

אם ניתן למכור יין לגוי במכירה, ולא ייאסר היין מדין יין של גוי - 032

אם אוכל רק את החתיכות שבשיעור פחות מכזית ב"פתות", אך יש שם גם חתיכות בשיעור גדול מכזית, מה מברך - 033

אם ע"י שתיית ארבע כוסות יין ממילא גורם שכבר לא יוכל להאריך בסיפור יצי"מ לאחר הסעודה, מה עדיף שיעשה - 034

האם לשיטתנו מותר להשתמש ביין אוצר בית דין שלא ביערו אותו, ואם המוכרו לאשכנזים במקום הפסד מרובה, יש לו על מה לסמוך - 035

אם צריך לבדוק בזמן הבדיקה בערב, גם את המרפסת שמחוץ לבית, שנשאר בו חמץ עד לזמן הביעור למחרת, או שדי בניקיון שיעשה למחרת בסמוך לבדיקת חמץ - 036

לק"י התש"ע

שיעור 055 - תפריט השיעור

בעניין-ניסן וליל הסדר הוא זמן המיוחד לגאולה.

מוצ"ש חוה"מ פסח התש"ע-

פתיחה - 001

טעם מדוע מאריכים בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר - 002

פירוש מהרי"ץ לשם מצה -מלשון מיץ [מנהג דורות שעברו בקמח של המצות שיהיה ללא הסובין] - 003

מדוע היום במאפיות-לא חוששים לחוזר וניעור של חיטים מבוקעות או מצומחות, ולא בוררים את החיטים אחד אחד, קודם אפיות המצות - 004

פירוש שני במילה מצה- על שם המהירות - 005

פירוש שלישי- [בשם הרמ"ק], מלשון הוצאה - 006

פירוש רביעי- מלשון מציצת הכוח החומצי - 007

פירוש חמישי- [כעניין לחם עוני], דבר כחוש ודק נקרא בלשון סוריה- מציצה - 008

פירוש שישי- מלשון מיצוי - 009

פירוש שביעי ושמיני [בפשט וברמז]- מלשון מצה ומריבה - 010

פירוש תשיעי- מלשון מציאת חן - 011

פירוש עשירי- מלשון מצא אישה מצא טוב - 012

בעניין מנהג חבאן לקרא את הפסוקים ויסע, ויבא, ויט, בקול נמוך, וטעמים לכך, [פירוש למילה מלאך] - 013

בעניין מנהג חבאן לומר בהמשך, את המילים- ויבקעו המים, בצעקה, וטעם לכך, [עניין בקיעת המים בכל העולם] - 014

ראיה ממנהג צרפת, וספר שולחן הקריאה, שיחסו חשיבות לפסוקים אלה - 015

מבאר ע"פ הזוהר, ומראה מגילויים בדורנו, עד כמה היה גדול כוח הכישוף במצרים, וע"י זה נבין מדוע יתכן, שעד היום ממש יכולנו להיות עבדים במצרים - 016

מספר מעשה ניסים שנעשה לאבותינו בתימן בערב פסח [ע"י מהר"י צעדי] - 017

טעם לאמירת המזמור שאומרים בפסח, והרי יש מזמורים אחרים שעוסקים יותר בפירוש בעניין יציאת מצרים - 018

שאלות לרב-

טעם מדוע לא חוששים לחוזר וניעור במים מ-ים התיכון [מוטפלים], או הכנרת - 019

מה יעשה מצד ההנהגה, מי שמקפיד על חוזר וניעור כשמתארח אצל מי שאינם נזהרים בכך - 020

חוזר להסביר שכוח הטומאה שנשאר עד היום במצרים, נשאר כדי ללמד לנו, עד כמה היה חזק בזמן שיעבוד מצרים - 021

מה יברך על מצה מטוגנת שנחלקה לשמונה חלקים, וע"י הביצה, בטיגון אח"כ, נדבקו לגוש אחד - 022

טעם לנתינת מלח למנהגינו במצת מצווה, וראיה לסברה שאינו מחמיץ - 023

אם ניתן להשתמש בקלנועית בשבת, [ובכלל-לסמוך על מכון צומת], ואם יכול לעלות כש"ץ המשתמש בזה, [ואם גוי מסיעו בקלנועית, מה הדין] - 024

בעניין ימוש בתרופות חמץ לחולה שיש בו סכנה - 025

אם מותר לכתוב בפלאפון בחוה"מ - 026

בעניין נוסח בבהילו, כיצד אומרים – כל דצריך לפסח, הרי אין קרבן פסח - 027

לק"י התש"ע

שיעור 056 - תפריט השיעור

בעניין- דיוק בקריאת טעמי אמ"ת ודין ברכת מציב גבול אלמנה בארץ ובחו"ל.

מוצ"ש שמיני התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין מי שחטא בגזל כשהיה קטן, אם צריך להחזיר את הגזילה כשיגדל - 002

בעניין מחלוקת היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ, ומוסר עבורנו לעניין הזהירות ממחלוקת, ובייחוד בימי הספירה - 003

בעניין קריאת טעמי אמ"ת בספר משלי, דוגמאות של טעויות בפסוקים, [דרך קריאת טפחה, דחי, ושתי שופרות רצופים] - 004

חזרה לדין קטן שגנב, וקשר פסק ההלכה, שלא לפי טעמי הפסוק - 005

כלל קריאת שני שופרות רצופים ממהרי"ץ, ואופן קריאת בג"ד כפ"ת הסמוכים אח"כ - 006

לשון ספר "יסוד הניקוד", ומעיר שמהרי"ץ לא קיבל לגמרי את דברי בעל "יסוד הניקוד", כיוון שהמציא מעצמו כללים ע"פ סברה, ולא ע"פ המסור לנו במסורת - 007

[מבאר מה זה שווא מרחף. [ועניין שיש תימנים שהושפעו שלא להרפות אות "ב" רפויה במבטא]] - 008

בעניין המנחת שי ומהרי"ץ, שלא ראו זה את זה, ושדרך המנחת שי ללכת כספרים היותר קדמונים - 009

מראה עד כמה הגזים "יסוד הניקוד" שלא ע"פ מסורת - 010

בעניין מסורת הרב באופן קריאת "מי כמוך נאדר בקדש". [שיש שתי מחברות תיגאן] ודקדוקים נוספים שיש בניגוני הטעמים - 011

המשך הכלל ממחברת התיגאן, להראות שלא מתאים הסבר "יסוד הניקוד", [הכלל ב-אוגירה] - 012

ברורים נוספים - 013

בעניין "ויסע, ויבא, ויט", משיעור שעבר, ובעניין השמות היוצאים מ"אנא בכח", ומ-בשכמל"ו - 014

סיכום הדיעות בעניין אם לברך "ברוך - מציב גבול אלמנה" על חורבת רבי יהודה החסיד [רש"י, רי"ף, ומ"ב] - 015

דעת מהרי"ץ - 016

דעת תכלאל מהרי"ו - 017

מבאר סיבת הקמת בתי כנסת בשאר העולם, ע"פ ה"מחמדי שמים", ומביא את המקור לדבריו, ולפי טעמו מובן, מדוע מברכים בחו"ל ברוך - מציב גבול אלמנה" - 018

הלכה למעשה- בדין חורבת רבי יהודה החסיד, ובתי כנסת מפוארים [ביהמ"ד של בעלז בירושלים] - 019

בעניין מעלת המ"ב, ושיש לקדים ולהתפלל על כל דבר שרוצים לזכות שיתקבל [עניין שהרב הקדים תפילה והסכימו להוספת הפיסקה בבר יוחאי] - 020

שאלות לרב-

כיצד ניגון הזרקא במשלי [מסורות יוצאות דופן של יחידים] - 021

בעניין גילוח בימי הספירה - [-קיים רק ב-MP3] - 022

בעניין דעת מהרי"ץ בגילוח בימות השבוע - [-קיים רק ב-MP3] - 023

מה גדר בית כנסת מפואר, לעניין ברכת-ברוך - מציב גבול אלמנה - [-קיים רק ב-MP3] - 024

בעניין משחות שמוציאות דם אם יש בו איסור מפרק [ומנהג תימן במירוח משחה או סבון בשבת] - [-קיים רק ב-MP3] - 025

בעניין שמיעת מוזיקה בימי הספירה - [-קיים רק ב-MP3] - 026

בדין התרת נדרים למי שהחמיר שלא לשיר בפה בימי הספירה - [-קיים רק ב-MP3] - 027

שימוש במגבונים בשבת - [-קיים רק ב-MP3] - 028

אם אפשר לשיר בימי הולדת בגן - [-קיים רק ב-MP3] - 029

אם מותר להסתפר בימות החול בימי הספירה, למי שלא מתאפשר לו תספורת בערב שבת, - [-קיים רק ב-MP3] - 030

בעניין קריאת האות ש' [בשווא או חטף] וכגון ב-"בבן אדם שאין לו תשועה - [-קיים רק ב-MP3] - 031

לק"י התש"ע

שיעור 057 - תפריט השיעור

דרשת הרב ביומא דהילולא ה-205 למהרי"ץ.

כ"ח ניסן התש"ע-

פתיחה - 001

דברי פתיחה לכנס - 002

בעניין התנצחות השבטים בקריעת ים סוף- ביאור שיטת רבי יהודה שאינה סותרת לדברי הנביא - 003

בעניין תועלת מבחן אגדתא דפסחא לבחורי הישיבות - 004

ביאור תשובת מהרי"ץ בעניין התספורת בעומר, וברור הטעויות שיש מאי הבנת דבריו - 005

ביאור שיטת מהרי"ץ בעניין ההתייחסות למנהגי הקדמונים ומנהגי האחרונים, [עניין נישואין בעומר, תספורת ושירה], [עניין הצרות שהיו דווקא בתקופת בין פסח לעצרת, בכל הקהילות,[עניין גלות מווזע]] - 006

הדרכה בשיטת הלימוד של מהרי"ץ, והדרכה כללית לעניין הלימוד, [קריאה להוצאת ספרי קדמנינו ע"י ת"ח], [שמות חכמי תימן, מזמן הגאונים ועד זמנינו] - 007

חוזר לעניין תשובת מהרי"ץ בעניין היתר התספורת - 008

בעניין בארות שלמה על אבן העזר שיצא לאור ושאר ספרי מהרי"ץ - 009

בעניין ספר אורח לצדיק, ודוגמא לבלבולים שיש בעניין מסורת תימן, בתימן ובארץ ישראל [ספר נר יו"ט], ביאור הספרי על השוחד יעוור עיני חכמים - 010

בעניין סכנת האינטרנט, ומעשה מהבן איש חי לעניין זמן ביאת המשיח, וסימן שנתן, ודברי חיזוק לעניין צניעות הנשים - 011