שיעור 001- תפריט השיעור

עיון בדין מי שמברך עם הש"ץ את ברכת הספירה [מחשש שהש"ץ לא מכוון כראוי], האם יענה אמן על ברכת הש"ץ [כשהקדים לסיים לפניו ג' תיבות], או שזה יחשב הפסק. [וההבדל בין זה לברכת המהולל] - 003

פסק הרמב"ם בעניין העונה על ברכת עצמו, [כמה תיבות צריך להקדים לסיים לפני הש"ץ], [תמיהת הרב על בעל הענף חיים שכתב שתיים או שלוש תיבות] - 004

[דוגמאות לחוסר דיוק בברור מנהגי תימן, ושיש לשים לב לכך] - 005

חזרה לרמב"ם - 006

מביא שהספק בעניין עניית אמן לאחר שברך גם בעצמו, שייך בעוד עניינים, ומביא את דעת הבא"ח בעניין קידוש - 007

מביא את עניין עניית אמן אחר ברכות ש"ץ בתפילת שמונה עשרה, כשמתפללים תפילה אחת, שיש בו את הספק הנ"ל, ומהרי"ץ פשט שם מה לעשות - 008

הרב מביא את דבריו בשע"ה, בעניין עיטוף בטלית ואחד שמברך לכולם - 009

שיטות הפוסקים בעניין- דינא דתלמודא בברכות ק"ש, הב"י ושני תירוציו - 010

דברי שו"ת חן טוב בעניין שמנהגנו כתירוץ השני, ועונים אמן על ברכות השבח ועל ברכות המצוות, [ולא כפסק השו"ע שהוא כתירוץ הראשון] - 011

מבאר מדוע לסמוך על המנהג, ולא להחמיר, ע"פ מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק - 012

[הרב מביא אפשרות ביאור, למליצת מהרי"ץ-עם שונים אל תתערב] - 013

הרב מביא את דבריו בשו"ת עולת יצחק, בעניין הפסק ברכות שלאחר המילה, מקודם ששותה, ומתייחס להבדל ראש ישיבה ופוסק הלכות, מצד ההנהגה, ודוגמת מעשה מהרב שך, לידע להפריד בין התחומים - 014

חוזר לביאור הטעם אם יש מקום להחמיר שלא כמנהג, ומדוע לא חוששים לסב"ל, במקום מנהג - 015

שאלות לרב-

מה לנהוג במקרא של ש"ץ הממהר בברכותיו ובחלק מהברכות לא יספיק להקדים ג' תיבות מקודם לש"ץ על מנת לענות על ברכתו - 016

כשהש"ץ מכווין כראוי להוציא ידי חובה, האם עדיף לשמוע את הברכה ממנו או לברך בעצמו - 017

ברור בדעת מהרי"ץ באחד מברך לכולם, בעניין ברכה שאינה צריכה - 018

בעניין שיטת הפנים מאירות ועניית נשים על ברכת לישב בסוכה - 019

מי היה הקשר המשפחתי של כלבא שבוע לרבי עקיבא - 020

אם ללמד את הילד "מה כבר" אם זה ביטול תורה, [אם לא היה ביטול תורה בריבוי חיבור שירי הדיוואן], סדר החשיבות בלשונות [עברי, יווני, ארמי, ערבי וכו'], ועניין לימוד התפסיר - 021

מנהגנו בעניין כפילת בואי כלה שבע פעמים בפיוט לכה דודי - 022

כשמקבל טלית במתנה, [משומשת], אם יברך שהחיינו - 023

מה גדר השמחה שע"י זה נחשב שיכול לברך שהחיינו - 024

כשיודע שלסיבת אונס, בימי הספירה, בוודאי יחסר לו יום של ספירה, האם יספור בברכה מתחילת ימי הספירה - 025

כיצד למנהגינו אופן פתיחת הפרוכת של ארון הקדש, [מצד כיוון הפתיחה] - 026

לק"י התש"ע

שיעור 060 - תפריט השיעור

בעניין השלשות במתן תורה, וזמן פטירת רשב"י.

מוצ"ש אמור התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין- גמרא שבת פח.-דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי, ופירוש המהרש"א - 002

נוסח המדרש הגדול לעניין הנ"ל - 003

עניין לשון שלוש תורות, וביאוריו [עין יעקב, והמהרש"א] - 004

הרב מבאר עפ"ז את המנהג לקרא בליל שבועות דווקא ג' פסוקים בתחילת פרשה וסופה, וללא תוספות, ושתכני הלימוד מקרא משנה ואדרא יוצא גם לפי השלשות - 005

הרב מעורר שעפ"ז תמוה דברי הדפוסים שהוסיפו תוספות, והכף החיים - 006

בעניין- מניין המקור שעושים שמחה בליל ל"ג בעומר - 007

טעם נוסף ע"פ כף החיים, אך עדיין לא ברור מניין מקורו - 008

הרב מביא שמהחמדת ימים מפורש מקור מוסמך מספרי הקדמונים, שיום ל"ג בעומר הוא יום פטירת רשב"י [ומזכיר שוב שהחמד"י כשר, וכן אין ערעור על קדמוניות הזוהר] - 009

מזכיר את ספר קדמות הזוהר, ששיבר מלתעות הכופרים בזוהר, ומזכיר הוכחות לידיעת הגאונים והתוספות מהזוהר, וממדרש לקח טוב שקדם מאתיים שנה להתגלות הזוהר - 010

בעניין- שאלה אחת לא ברורה, מחמש השאלות שכתב ר' שלמה אבן יעקב בדיוואן בשיר "אני אבטח" - 011

ביאור הלשון "ירושה היא לעשיו בעלילה", ע"פ ר"ע מברטנורא בפירושו לתורה - 013

ביאור לשון "סוד המאורות" הנזכר בפיוט - 014

נוסח שתי בתים נוספים לבר יוחאי [כמנהג חבאן ועוד], בנוסחה שחוברה ע"י מורי יחיא דהרי - 015

עניין תוספת בתים בפיוט לכה דודי - 016

בעניין נוסח "צביה עזובה בין גדוד אריות" בדיוואן - 017

לק"י התש"ע

שיעור 061 - תפריט השיעור

בעניין- סגולת ימי הספירה, וביאור עניינים משיעורים קודמים.

מוצ"ש בהר בחוקותי התש"ע-

פתיחה - 001

שאלה על המילים "הכול תנו עוז לאלוהים", [שקודם קריאת התורה], ודברי מהרי"ץ - 002

בעניין סגולה לרפו"ש ע"י ירידת גשמים בין פסח לעצרת, ואם צריך לברך על מים היורדים לפיו מגשם סגולה, ודיני שתיית מים שלא משום צמאון - 003

בעניין אם יש סתירה מהמש' בתענית [א' ז'], "יצא ניסן ו[לא] ירדו גשמים סימן קללה", ויסוד בדרך הלימוד מהפוך בה והפוך בה וכולה בה - 004

ראיה לעניין שימי הספירה ימי רפואה, מתירוץ המהרש"א ביבמות, [וחילוק אחר שחילק התוס' יו"ט במש' יצא ניסן בתענית] - 005

טעם נוסף לבאר את המנהג לומר שלושה פסוקים דווקא מתחילת הפרשה וסופה, בליל שבועות, ע"פ באור עניין רמז הסגול והסגולתא. [וביאור לשון סגולה] - 006

התבוננות בעניין משיעור שעבר שהפייטן בפיוט "אני אבטח" שואל שאלה שנשאלה בזוהר ולא עונה עליה, תירוץ ע"פ מהרי"ק, תמיהות על דבריו, וביאור הרב באופן אחר - 007

ביאור הלשון בפיוט "ונפשי חשקה נפשו", ע"פ הכתם פז. [וביאור עניין הנשיקות המוזכר בזוהר] - 008

עניינים משיעורים בעבר- ביאור מדוע נקרא סדר מועד בלשון יחיד ולא בלשון רבים כשאר הסדרים, ע"פ שאלת המלאכת שלמה בלשון המשנה בברכות - 009

תירוץ נוסף לשאלה הנ"ל - 010

מקור לנוסחתנו בברכת הברית שמוסיפים "ולמצוות", כשאומרים "כשם שהכנסתו לברית" - 011

חזרה לדברי מהרי"ץ בעניין המילים "הכול תנו עוז לאלוהים". עניין שלמנהגינו [ולא כעדות אחרות], אומרים וזאת התורה ללא שיהוי ולא ממתינים עד שיהיה הספר גלול בדיוק במקום הקריאה, ובירורי עניינים נוספים בפתיחת ס"ת למנהגי כל העדות - 012

עניין אופן הגבהת היריעה כראוי למנהגנו, ואם יש מספר דפים מסוים שיש להגביה, ונתינת טעמים לראיית הדפים ע"י הציבור בהגבהה - 013

[תמיהה על המוזכר בתורת אבות שהקורא יראה את ההפטרה בסמוך לפני קריאת המפטיר] - 014

שאלות לרב-

בעניין אופן נישוק הס"ת ע"פ מהרי"ץ, [וחילוק מתי סימן קללה ב-יצא ניסן וירדו גשמים] וביאור עניין נשיקת יד עצמו לאחר הצבעה על הס"ת וכדו' - 015

כיצד יעשה כשנמצא עם עדה הנוהגים להצביע עם הזרת או ציצית על הס"ת בהגבהתו - 016

אם מחויב לענות ממש על כל הקדישים, כשמתפלל עם הנוהגים להרבות בקדישים בסיום התפילה, וזה קוטע מאוד את תפילתו - 017

אם שומע את הציבור עונים על הקדושה ולא שמע את הש"ץ, האם יכול לענות איתם, ועד מתי יכול להצטרף לענייתם אם כבר התחילו לענות - 018

אם יש על מה לסמוך לחלושי כוח, לשבת בסוף הקדושה, [ושמנהגנו בכלל, לעמוד עד סוף השמונה עשרה] - 019

מה צריך לענות כששומע זימון ולא אכל איתם, ומה יעשה אם אינו יודע את הנוסח המיוחד לכך, וסימן לזכור מה לענות [-בשת לו] - 020

לק"י התש"ע

שיעור 062 - תפריט השיעור

בעניין- הכנה למתן תורה והשלמות לשיעורים קודמים.

מוצ"ש במדבר התש"ע-

פתיחה - 001

השלמה לשיעור שעבר- בעניין נוסחתנו בברכת הברית שמוסיפים "ולמצוות", כשאומרים "כשם שהכנסתו לברית". [מביא ביאורים לגדר מצוות וציווי, שהכוונה לתושב"ע מהרמב"ם ומעוד מקורות] - 002

השלמה לשיעור שעבר- בעניין המילים "הכול תנו עוז לאלוהים", [שקודם קריאת התורה], ודברי מהרי"ץ.[תמה על ש"ץ החוזרים על עניית הקהל, באמירות הנ"ל שקודם קריאת התורה] - 003

עיון בלשון דברי מהרי"ץ - 004

מהלך אחד כאפשרות לביאור דברי מהרי"ץ, וטעם מדוע לא נראה לרב מהלך זה - 005

[סיוע ממהרי"ו בפעמון זהב להבנה הנ"ל בלשון מהרי"ץ] - 006

[סיוע מספר חרדים לחיזוק היסוד של מהרי"ו שלשון "אחר" שייך בין לטוב ובין לרע] - 007

אופן שני כאפשרות לביאור דברי מהרי"ץ בכוונת "ולא לאחרא" ודחייתו - 008

[עניין מחלוקת כניס אלשייך ובעל רביד זהב בלשון שנקט "אחד מבני העם", אם הוי לשון גנאי או לא] - 009

[כלל ראשון מתי יש דיוק בין העם ל-בני ישראל שזה לשון גנאי] - 010

[כלל שני מתי יש דיוק בין העם ל-בני ישראל] - 011

חזרה לביאור לשון "ולא לאחרא" בדברי מהרי"ץ באופן שלישי - 012

ביאור המנהגים לעניין עד מתי אין נופלים על פניהם בחודש סיון, והבדל זמן מתן תורה לדורות מזמן שניתנה בהר סיני - 013

ביאור למשמעות ימים אלה שאין בהם נפילת אפיים, ע"פ החמדת ימים - 014

בעניין ביאור גדרי אמן יתומה, חטופה וקטופה, והלכותיהן - 015

עיון בחידוש המ"ב בעניין אם צריכים הציבור שלא להמתין לש"ץ מצד הפסק, כאשר מאריך ומסלסל במילים "ואמרו אמן" [ועניין מנהגי תימן שהם כהלכה] - 016

המלצת הרב לעניין זמן התפילה בבוקר שבועות, לפי מצב זמננו, [ודין ברכות התורה], [סימן משכבי עד קומי, ומקומי עד שכבי] - 017

שאלות לרב-

אם ניתן להתפלל תפילה אחת [שחרית ו/או מוסף] בבוקר שבועות. ובעניין האזהרות- ביטול אמירתם, או הקדמתם ללילה או דחייתם - 018

אם להעדיף לישון ושיהיה כוח לשחרית, או להישאר ער - 019

המתפלל עם הציבור את תפילת הלחש בזמן שכבר מתפלל הש"ץ את תפילת החזרה, [והציבור כבר התפלל בלחש], האם יכול לענות אמן עם הציבור בסיום כל ברכה, ואין בזה הפסק - 020

אם לענות אמן על ברכת ש"ץ שמייד מתחיל את הברכה הבאה ולא משאיר ריווח זמן לעניית האמן - 021

מה עדיף ללמוד- גמרא או סדר התיקון, ומה מביניהם להקדים לחצי הלילה הראשון - 022

לק"י התש"ע

שיעור 063 - תפריט השיעור

עיון בהבנת דברי מהרי"ץ, בעניין "חזק וברוך תהיה" ועניינים נוספים.

מוצ"ש נשא התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין הטעם המפורש בפוסקים לכך שאין נופלים על פניהם עד י"ב בסיון - 002

טעם אחר ממהר"י ונה לכך שאין נופלים על פניהם עד י"ב בסיון - 003

בעניין זמן הגאולה שאחר פסח, זמן בניית המקדש השלישי והדעות מי יבנה אותו, ומבאר לשיטת רש"י והרמב"ם, כיצד יתכן שיהיה באייר זמן בניית המקדש - 004

בעניין ברכות התורה שהמ"ב אומר שצריך להיות בשמחה, [ומקור לדבריו], וטעם שנותן התורה הוא בלשון הווה - 005

התבוננות במעשה מאחד הגדולים שהיה בוכה בברכת התורה, אם זה מסתדר עם דברי המ"ב שאמר שצריך להיות בשמחה גדולה - 006

[כיצד יתכן שבן יתרחק כל כך ממעשי אביו, הרי הבן דומה לאבא] - 007

בעניין המנהג שהחזן אומר לקורא כשמסיים את קריאתו חזק וברוך תהיה, וטעמו של מהרי"ץ לאמירת "וברוך תהיה", מלבד חזק - 008

עיון בדברי מהרי"ץ- לכאורה הפסוק "ארור אשר לא יקים" לא מדבר על המברך בתורה [עניין אופן הגבהת היריעה בפתיחת הספר תורה] - 009

סיכום ארבע הפירושים בפסוק "ארור אשר לא יקים", לביאור הקושי שבדברי מהרי"ץ - 010

מקור למהרי"ץ ע"פ מסכת סוטה, וביאור דבריו עפ"ז - 011

עיון בקושי נוסף בסוף דברי מהרי"ץ שכתב "כל המברך מתברך" - 012

תוספת חיזוק הקושי בדברי מהרי"ץ - 013

ישוב דברי מהרי"ץ ע"פ דבריו בפתיחת העץ חיים, בביאור מדוע אנו מברכים לקב"ה, ודברי המדרש רבה שהמברך את התורה לעצמו הוא מברך, וברורים בזה - 014

בעניין אמירת "אך צדיקים יודו לשמך" עד "לעולם ועד", שאחר תפילת שחרית, [לפני סדר פיטום הקטורת], שבשבת לא אומרים ומדלגים על זה ע"פ הסידור - 015

הרב מבאר כיצד נוצר הטעות, שבשבת הושמט מהסידורים, וברורים בזה - 016

עניין השמטת "לדויד אליך", במנחה בשבת, כיצד נוצר אצל חלק מהבלדי - 017

הרב נותן דרך לדוגמא, כיצד הצליח להכניס לסידור את תוספת הבתים לבר יוחאי - 018

שאלות לרב-

כיצד ינהג מי שאין לו מנהג ברור בעניין אחיזת הספר תורה, בימינו או שמאלו - 019

כיצד לעשות את הגבהת היריעה בפתיחת הס"ת - 020

לק"י התש"ע

שיעור 064 - תפריט השיעור

בעניין- השלמות לשיעורים קודמים.

מוצ"ש בהעלותך התש"ע-

פתיחה - 001

מספר תשובות מה השוני בין שבועות לשאר הרגלים, שהוא יום אחד ולא שבעה - 002

תמיהת הרב על ההווא אמינא שבשאלה - 003

בעניין שאלת הגאונים, מה החילוק בין הרגלים, שבתשרי וניסן כל החודש לא נופלים על פניהם, אבל בסיון, כן נופלים בהמשך החודש - 004

טעם אחד- שהביא ר' האיי גאון - 005

טעם שני- שתירץ ר' האיי גאון בעצמו - 006

טעם שלישי - 007

ההבדל שיש בין הטעמים הנ"ל - 008

חזרה לעניין משיעור שעבר, בעניין המנהג שהחזן אומר לקורא- חזק וברוך תהיה, כשמסיים את קריאתו, וטעמו של מהרי"ץ לאמירת "וברוך תהיה", מלבד חזק - 009

בעניין מה ההשפעה של ברכה וקללה ומעשה בעניין זה, ומוסג של ברכה וקללה מבלעם - 010

דברי הפוסקים בעניין אופן העליה לתורה, [אחיזת הספר תורה בזמן הברכה], והטעמים לאמירת חזק - 011

בעניין דברי מהרי"ץ -"כל המברך מתברך" - 012

סיכום פשט דברי מהרי"ץ ב"כל המברך מתברך", וברור בזה - 013

דברי החינוך בעניין משמעות הברכה –"ברוך", ובאור-"יתברך" - 014

התעמקות במדרש רבה, מדוע התייחס לברכות התורה, הרי הסברו שייך בכל הברכות, ומבאר הרב באור אחד - 015

מתחיל מהלך לביאור אחר בחילוק בין ברכות התורה לשאר ברכות - 016

דברי הב"ח בעניין "על שלא ברכו בתורה תחילה" - 017

[ עיון בחלק מדברי הב"ח שיש דעות כיצד להבינם, בעניין אם ללמוד במה שלא נוגע לאדם למעשה הוי מגורמי החורבן - 018

הבנת הרב בדברי הב"ח ] - 019

[ התבוננות האם יש חובה ללמוד גם במה שלא נוגע לו למעשה, דברי הרמב"ם ושאגת אריה בחובת כתיבת ס"ת, דין קריאה בס"ת פסול, שיטת השאגת אריה [והרא"ש] בחובת הנשים בכתיבת ס"ת או מגילה ] - 020

חזרה לעניין הבדל ק"ש וברכות התורה, וההבדל משאר המצוות שבעבורו מדבר המדרש רבה דווקא על ברכות התורה - 021

בעניין נוסח הברכה בברית שמוסיפים "ולמצוות", הרב חוזר בו ומבאר מהיכן חדר תוספת זו, ודעתו למעשה מה עדיף לעשות - 022

בענייני הברית- הפיכת עור הערלה קודם זריקתו - 023

עניין הכנסת האצבעות אחת ועוד אחת קודם הפריעה, ולא בבת אחת - 024

שאלות לרב-

בעניין נטילת ידיים ממי שלא נטל ידיים עדיין - 025

בעניין כיסוי הס"ת קודם ברכות הקורא בתורה - 026

בעניין השמועה שמי שיש לו שבעה בנים זכרים בוודאי יש לו חלק לעוה"ב - 027

אם ניתן שנשים יתייגו ס"ת - 028

אם הרב מכיר מנהג מתימן לערוך סעודה לכבוד שבת ביום שישי אחה"צ - 029

בעניין מנהג שבירת גרעיני המשמש בת"ב - 030

מדבר בעניין הספר שוכן לשבטיו, ובעניין פסקי הספרדים שלא כשו"ע - 031

בעניין טעמים ע"פ הפשט ונסתר מדוע עונים אמן רק על אחת משתי הברכות ק"ש ולא על שתיהן - 032

היכן מצאנו מקור לעניין שדעת בע"ב היפך דעת תורה - 033

לק"י התש"ע

שיעור 065 - תפריט השיעור

בעניין- עניינים שנשכחו ע"י כהות החושים, והשלמות לשיעורים קודמים.

מוצ"ש שלח התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין היפוך הערלה משיעור שעבר- התבוננות בדברי הפוסקים, האם יהיה מותר לטלטלה - 002

הרב תמה על מי שרצה לומר, שלתימנים לא רק שבשבת אין לטלטלה, אלא אסור גם בחול - 003

בעניין נישוק הציצית אם בקשרים או בפתילות, והפשט והרמז שיש בקשרים, שבעה קשרים דווקא ולא שלוש עשרה, ואם יש קפידה באופן החזקת הציצית בזמן הנישוק - 004

תוספת לעניין דילוג אמירת "אך צדיקים יודו לשמך" עד "לעולם ועד", שאחר תפילת שחרית, [לפני סדר פיטום הקטורת], שבשבת לא אומרים ומדלגים על זה ע"פ הסידור. [ראה שיעור 063 רצועה 015] –מבאר את חשיבות העניין לומר אותו ואע"פ שכבר נאמר בתיקון, וטעם מדוע לא לומר במנחה - 005

[בעניין אם מותר ללמוד תורה בזמן התפילה] - 006

באור המעשה ומחלוקת ב"ש וב"ה בעניין רבי יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית - 007

דעות האחרונים בעניין האוכל סנדויץ' אם נחשב שנמשך לאחר שולחנו - 008

[גרסת לא פלוג], מקור חידוש הסנדויץ', מעשה מבעל המנחת אליעזר לעניין דרך ארץ באכילה - 009

ענייני דרך ארץ באחיזת המאכל ואכילתו - 010

לעניין ההלכה עד כמה מותר להחזיק ביד בזמן האכילה - 011

חזרה וברורים בעניין היושב ושולחנו בתוך הבית, ועניין כריך בשיעור המותר והאסור - 012

בעניין קהות החושים, ועצות נגד אירועי תועבה שבתמיכת המדינה, להתחזק בענייני צניעות וכגון במקוה - 013

דברי הב"ח בעניין השפעת פירות א"י על האוכלם, והיותם מושפעים מטומאת הארץ וקדושתה [עניין "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" שהשאיר מהרי"ץ בסוגריים בברכה מעין שלוש] - 014

ישוב לבעיית פירות א"י ע"פ הדברי יואל [על פרשת השבוע] - 015

מבאר שתורה בעיון ועמל מגן שלא תקיא א"י אתכם אע"פ שיש בה רשעים - 016

שאלות לרב-

מה למעשה יעשה באכילת פלאפל או סנדויץ' - 017

שאין מקור לסנדויץ' מפת הבאה בכיסנין, [וכיצד הגירסא-כיסנין] - 018

למי שיש 13 חוליות בציצית אם עדיף שימעט ל-7 - 019

מה לעשות במקווה שיש בו קושי לנהוג בצניעות - 020

בעניין לקיחת קטנים למקווה וגדר בר הבנה - 021

אם לשפוך מים גלויים שנשארו בלילה בקומקום פלסטי או בכלי מתכת - 022

בעניין העדפת קביעת זמן ליארצייט האם בשבת שלפני הפרשה או שאחריה, כשזוכרים את הפרשה של הפטירה ולא את התאריך [פירוש מערופיה] - 023

בעניין פירוש רש"י שלא כתב טעם ל"א" נחה, שיש עכ"פ נפ"מ לאופן הקריאה [הבדל קריאת מילת "לו" ומילת- "לא"] - 024

לק"י התש"ע

שיעור 066 - תפריט השיעור

בעניין- האומרים שמע ישראל בברית המילה, ועניינים נוספים.

מוצ"ש קרח התש"ע-

פתיחה - 001

מקורות לכך שבכל תיבה שאדם לומד מקיים מצוות תלמוד תורה - 002

חשבונו של החפץ חיים לערך לימוד תורה בדקה - 003

ישוב חשבונו של החפץ חיים עם חשבונו של הנחלת יוסף [-מחכמי תימן] - 004

חיזוק נוסף מהמשנה הלכות לעניין אכילת סנדויץ' וכדו', ושלא נשתנה חובת הדרך ארץ באכילה.005

ארבעה טעמים מהחיד"א לבאר מדוע בדורנו אין קדושי עליון כבדורות קודמים - 006

הבדל דור שעבר מדורנו, בצניעות - 007

בעניין טעם הרוצים להוסיף אמירת שמע ישראל בברית המילה לסיבת זיכוי מי שאינם שומרי תורה ומצוות באמירתו - 008

חקירה ע"פ הגינת ורדים, אם מועיל לאינו מאמין עשיית מצוות, ומסקנה למעשה - 009

ע"פ הנ"ל מעיר הרב שלא פשוט לזכות במצווה בעל כורחו את מי שאינו רוצה בה - 010

בעניין סברת הרשי"ה לומר שמע ישראל, ומקור הנהגות שאר העדות בזה בכלל - 011

חשבון [לתימנים], מה ראוי לעשות - 012

מקורות ליסוד השמע ישראל במילה. [מדוע להעדיף מילה דווקא בסכין ברזל], [מי היה אביו של גולית] - 013

הלכה למעשה לתימנים בעניין שמע ישראל, [עניין הנחת אפר בראשי חתנים] - 014

חזרה להלכה למעשה לתימנים בעניין שמע ישראל - 015

שאלות לרב-

כיצד צריך לומר תשתלח אסותא בברית –פעם אחת או פעמיים - 016

הצעה לתירוץ עניין הבדל ברכות התורה משאר ברכות [הנזכר בשיעור-063 ו-064] - 017

אם יש עניין שהחזן ימסור את המכווט לקורא בתורה אם הוא גדול ממנו בתורה [ת"ח או אחיו], מצד כבודו - 018

מה הגבול לעניין הלבנת פנים לתקן בבית הכנסת את השוגים בקריאה או בתפילה או בתרגום וכדו', מצד האחריות שלא ישתבש המסורה לדורות הבאים - 019

אם יכול לענות עם הציבור את קדושת יוצר, אם עדיין לא הגיע לשם - 020

הבדל בגרסת רבא ורבה, לפי המסורת, וטעויות שכיחות נוספות - 021

לק"י התש"ע

שיעור 067 - תפריט השיעור

בעניין- השלמות לשיעורים קודמים, ועניינים שונים.

מוצ"ש חקת בלק התש"ע-

פתיחה - 001

תוספות לדברי החיד"א [משיעור 066] בעניין מיעוט קדושי עליון בדורנו- נוסח אחר לדברי החיד"א, וע"פ הלבוש רוצה להסביר את עניין המאכלות - 002

דברי הלבוש בעניין שינוי הטעם שבדגים ובמים, והשפעת הפירות מכוח שינוי המים - 003

בעניין שיש מים שגורמים לעילגות, והשפעתם לתאווה כעניין-"וישב ישראל בשיטים", עניין מים מיוחדים שהיו במחוזות שונים בתימן, ועניין שינוי הארצות וכו' המשפיעים על מצב האדם ושזה נקבע ע"פ עניין המזל - 004

בעניין דברי האור לציון באכילת כריך-סנדויץ' - 005

מעשה מבעל השואל ומשיב בעניין האוכל בשוק. דין אכילת פירות הגדולים משיעור כביצה. אכילה בפני רבים, במסעדה, ואכילה בשוק של מאכלים שאינם פת - 006

אכילת גת בפני רבים, אכילה בישיבה בספסל ברה"ר, אכילה ברכב פרטי-וברכת המזון ברכב - 007

בעניין דברי הרב נתנאל אלשיך בהלכות שבתאג תורת אבות, שיש לראות את ההפטרה ואח"כ לברך עליה, ומקור דבריו - 008

הרב מעיר שלכאורה ע"פ השוואת הדינים בקריאת התורה לדינים שבקריאת ההפטרה שברמב"ם, ניתן לדייק דין זה - 009

הרב מביא אפשרות לחילוק בין קריאת התורה לקריאת ההפטרה, על מנת לישב את מנהג העולם שלא מקפידים לראות את ההפטרה מקודם לברכה - 010

מה עדיף למעשה, לעשות בעניין זה - 011

בעניין המציאות שפאת שמאל יותר עבה מימין, וכן בזקן הצד השמאלי, נותן הרב טעם על דרך רמז, [וביאור ממשלת זדון תעביר מן הארץ] - 012

בעניין למידה בספרי רשעים או בעלי השקפות לא נכונות, [עניין חבישת כיפה], עניין ערוך השלם וספרי קודש שיצאו ע"י דוקטורים וכדו' - 013

בעניין למידה מרב שאינו הגון והוצאות כתבי יד ע"י אוניברסיטאות וכדו' [ועל מה מסתבר שיהיו נאמנים] - 014

חזרה לעניין למידה מרב שאינו הגון, מקור הדין בפוסקים, [מעשה בעניין תוספתא צוקרמנדר, בישיבת קול תורה] - 015

חילוק ע"פ השדי חמד, [וכן הביא הגרש"ז],שדווקא מפיהו אסור אך לא בכתב - 016

בעניין חיבור פרשיות חקת ובלק- ניסיון להבין את מקור השינוי בשאמי ובלדי שלכאורה אין לו מקום בפרשיות אלה, והאם ניתן לשנות את המנהג כמו כולם - 017

נתינת סיבה עיקרית כטעם שלא לשנות את המנהג בחיבור חקת ובלק, ע"פ המנחת יהודה - 018

שאלות לרב-

אם יש לקרח חלק לעוה"ב - 019

בעניין הנוהגים להוסיף ג' פסוקים מתחילת פרשת פנחס בסוף פרשת בלק - 020

אם יש פגם של חוסר דרך ארץ בלעיסת הגת - 021

מדבר בעניין הוצאת פסקי מהרי"ץ על הלכות שבת - 022