שיעור 001- תפריט השיעור

לק"י התש"ע
שיעור 068 - תפריט השיעור
בעניין- מקור למצריכים להסתכל בהפטרה קודם לברכתה.
מוצ"ש פינחס התש"ע-

בעניין היודע שיעלה לתורה, האם צריך להסתכל באותיות בזמן הגבהת הס"ת או שדי שכשיעלה שיראה, [ברור המנהג לעניין ליווי הס"ת, והסתכלות באותיות או באות ראשונה] - 011

חזרה לעניין ההסתכלות בהפטרה מקודם לברכתה- התבוננות בהלכות ברמב"ם להראות שכשרצה לחלק מס"ת חילק במפורש, ואם כן משמע שאין חילוק בהפטרה מס"ת ויש להסתכל מקודם לברכתה [ביאור לשון "יש לו" ברמב"ם, שהכוונה רשות ולא לשון חובה] - 012

[יסוד מהרמב"ן שאין בראיות מהתלמוד דבר חותך לצד אחד] - 013

חוזר לעבור על ההלכות ברמב"ם לבחון שוב את הדיוק שכשרצה לחלק מס"ת חילק במפורש - 014

שאלות לרב-

הקורא בתורה- במה יכול לדבר ואין בזה איסור - 015

הקורא בהפטרה שיצא באמצע קריאתה- מהיכן יקרא העולה במקומו - 016

בעניין הארכת סעודה ג' ללילה על מנת שתעלה לו לסעודה ד' - 017

בעניין גרסת "ראש אומות" בטעם זקף - 018

המתפלל אצל האשכנזים והקורא משבש ומחליף בין האותיות, מה יעשה, [ועוד בדומה לעניין זה] - 019

אם יש חובה להחזיר על טעויות בקדיש, [ועניין שתי נוסחאות ל-"דאמירן"] - 020

לק"י התש"ע
שיעור 069 - תפריט השיעור
עניינים שונים בעניין ברכות ההפטרה.
מוצ"ש מטות התש"ע-

פתיחה - 001

הרמב"ם בביאור תכלית התעניות - 002

החת"ס בבאור הרמב"ם - 003

מבאר ע"פ הרמב"ם כיצד בכוח הנביאים לקבוע יום של אבל - 004

ביאור כפילות "האמת והצדק", שבברכת ההפטרה, [ע"פ הביאור אם ברכת ההפטרה אחת או שתיים], שכל דברי הנביאים זה דבר אחד ממשה רבנו, ואין הנביאים מוסיפים על התורה - 005

שאלה לציבור בעניין הבדל הניגון שבקריאת ברכות ההפטרה וקריאת התורה, וניסיונות לתרץ, ועניין שני מנהגים בפיסוק הנגינה של "ובנביאי האמת והצדק" - 006

פירוש ראשון [מתוך שישה] לביאור "בנביאי האמת והצדק", והתבוננות מה ממנהגי פיסוק הנגינה מסתדר לפיהם - 007

חשבון שיש לנו להתעורר בעניין הגלות, והאבלות, ובפרט בימים אלה - 013

[בעניין שזוכים לתקן את חובת הצניעות שבעריכת החופה, ב"ה] - 014

ניסיונות לתרץ את הנשאל לעניין הבדל הניגון שבקריאת ברכות ההפטרה וקריאת התורה - 015

קושיה במהרי"ץ בע"ח, על פי פירושי שם ה-"הפטרה", אם מותר או אסור לדבר בה, לאחר קריאת התורה - 016

תירוץ דחוק, ותירוץ טוב יותר ע"פ הלבוש והתיקון יששכר - 017

ממשיך את בדיקת ההלכות ברמב"ם [משיעור שעבר], להראות שכשרצה לחלק מס"ת חילק במפורש, ואם כן משמע שאין חילוק בהפטרה מס"ת ויש להסתכל בהפטרה מקודם לברכתה - 018

[עיון בגדר דברים שבכתב אין אתה רשאי לאומרם בע"פ, ביאור מנהגנו ושיטת הרמב"ם] - 019

[בטעם הריטב"א והר"ן מדוע אסור לאומרם בע"פ, וביאור ע"פ הרוקח בעניין עקומות ולפופות כיצד נאבדה המסורת מנ"ך ונשארה רק בתורה] - 020

חזרה לבדיקת שאר ההלכות ברמב"ם - 021

בעניין הפסוקים שאחר קריאת התורה –[וידעת כי ה' וכו'], מה קשרם לקריאת התורה, ושנראה שחכמי תימן תקנום - 022

הרב מבאר את קשר הפסוק "כי אל רחום", על פי הב"י - 023

שאלה בעניין מדוע השתמשו במוסג שבירה- "כַּסַאר", לטעויות בקריאה, -מה המקור לכך שטעות זה שבירה - 024

בעניין הזלזול בדיוק הקריאה-תוכחה מהחמדת ימים [ומעשה מגילוי אליהו בעניין] - 025

מעשה לחיזוק, מר' עזרא בן ידידיה בעניין חובת שמירת דיוק הקריאה - 026

לק"י התש"ע
שיעור 070 - תפריט השיעור
בעניין- תועלת ההפטרה לנפטרים.
מוצ"ש מסעי התש"ע-

פתיחה - 001

טעם לאמירת פסוק "אשרי" לפני פסוק "תהילה לדויד" [ונתינת אסמכתא למנהגינו לומר בסוף התפילה פס' "אך צדיקים יודו לשמך"] - 002

הבדל בין "אשרי יושבי" ל-"אשרי תמימי דרך" [על דרך המוסר] - 003

מספר דברים על מורי ניסים רצאבי זצוק"ל - 004

[יסוד-שעניין כוח הזכירה המיידית תלוי בקדושה שבאדם בבחינת "נקבעו בליבם" ולא בכישרון כוח הזכירה] - 005

[חידוש ממורי ניסים רצאבי זצוק"ל בעניין הבנת משמעות גדר ה-חופה, תאור המנהג בתימן בעריכת החופה, [ומנהגי הספרדים]] - 006

חיזוק למנהגי הצניעות שבחופה, ומכתבים שקיבל הרב בעניין - 007

בעניין התכסות נשים ברדיד - 008

בעניין שנראה שרוצים לשנות את התימנים, ומאידך אנו רואים התעוררות לחיזוק שמירת המנהגים - 009

שני עניינים נוספים שזכינו בדורנו לתיקונם, וטעם שגדולי הדור ורבנים נמנעים לפעמים מלמחות בפריצות - 010

בעניין שתי טענות שנטענו כנגד המנהג לחבר פרשיות חוקת ובלק ולהפריד מטות ומסעי - 011

דחיית שתי הטענות - 012

טענה נוספת ודחייתה - 013

בעניין המנהג ששבת לפני היורצייט, קוראים את ההפטרה - 014

המקור לעניין אמירת קדיש ועניין ההפטרה - 015

הרב שואל מדוע רואים שנתקבל קריאת ההפטרה ביורצייט שמקורו טפל יותר, מקריאתה כל שבת במשך כל השנה, שיש לו מקור חזק יותר - 016

שאלה נוספת- מה הקשר בכלל בין ההפטרה לעילוי נשמת הנפטר - 017

[בעניין מדוע אומרים ר' חנניא בן עקשיא לפני הקדיש, ותירוץ] - 018

[טעם נוסף לאמירת ר' חנניא בן עקשיא] - 019

מקור שהמפטיר מועיל לנפטר, וראיה למנהג אבותינו שלא קראו את ההפטרה כל שבת בשנת האבלות - 020

ראיה נוספת- שהפטרה לאו דווקא, מרבנו בחיי - 021

רמז שהפטרה שייך לנפטרים, ושאלות בעניין, ועניין ערבית במוצאי שבת - 022

השלמה לעניין [משיעור שעבר], אם מותר לדבר בהפטרה - 023

שאלות לרב-

בעניין דיבור בין קריאת התורה להפטרה - 024

היכן יעמוד הקורא בהפטרה - 025

אם יש מקום לטעון שיש לנו לשנות בחלוקת הפרשיות כמנהג העולם - 026

כשיוצא יורצייט בשבת, מתי יקרא את ההפטרה, וכשחל באמצע השבוע, באיזה שבת עדיף לקרא - 027

אם יש עניין שנכדים יעלו להפטרה - 028

אם יש עניינים נוספים שטוב לנהוג לעילוי נשמת - 029

אם יש מקור לרוצים לומר תמיד קדיש לעילוי נשמת, גם לאחר השנה, [ובעניין הרבה שאומרים קדיש בבת אחת] - 030

לק"י התש"ע
שיעור 071 - תפריט השיעור
בעניין- חורבן הבית, קדיש יתום ועניינים נוספים.
מוצ"ש דברים התש"ע-

פתיחה - 001

מאמר בעניין החורבן, בעניין ירמיהו שלא ידע לבכות - 002

בעניין ת"ח שישא כוהנת, ועוד בעניין מורי ניסים רצאבי זצוק"ל - 003

מה זה ת"ח, ועניינים נוספים ממעלת מורי ניסים רצאבי זצוק"ל - 004

בעניין גניזת ס"ת ליד ת"ח, קושי ברמב"ם בהלכת ס"ת - 005

תירוץ לעניין אם גם שונה הלכות נחשב ת"ח - 006

חזרה לעניין מאמר בעניין החורבן, בעניין ירמיהו שלא ידע לבכות [מעשה מר' שמעון צאלח זצ"ל] - 007

משל להמחיש שהרגל מכהה את החושים, ועפ"ז הסבר להבדל ירמיהו מהאבות בעניין הבכי - 008

בעניין חורבן דורנו, ושאם באים לתקן אז שיהיה ע"פ ד"ת ומשקל נכון - 009

בעניין הנהגת צניעות הגברים במקוואות - 010

מעשה מהחזו"א לעניין הצלחת הילדים בתורה- בחשיבות שמירת ראיית העיניים כבר מגיל שנתיים - 011

מעשה אחר ממשפחה בירושלים, כדוגמא נוספת לסיבה שלא יצא הילד בן תורה - 012

בעניין המקור לקדיש יתום לעילוי נשמת, [משיעור שעבר] - 013

מדוע קדיש דווקא מועיל - 014

שאלה לעיון-אם עובר עבירות במזיד וסומך שיאמרו לו קדיש אם יועיל לו - 015

שאלה נוספת- בעניין שיר השירים כתועלת להציל מגהנום - 016

דברי מהרי"ץ שנראה שיש מהם תשובה לשאלות הנ"ל - 017

דברי החיד"א בשם מהרח"ו כתשובה לשאלות הנ"ל - 018

סיכום לישוב השאלות הנ"ל, [עניין חיוב כיבוד אב רשע, עניין בני קרח], ואם יש לומר קדיש על אב רשע - 019

דברי רבי יהודה החסיד שלא יועיל קדיש לרשע - 020

חקירה בגדר קדיש אם זה מדין כבוד או מדין כפרה - 021

סיכום כללי להנ"ל - 022

חזרה לעניין הרדיד, ועניין החורבן שיש, [ישוב לתמיהה כיצד יתכן שתומכי תורה נפלו בממונם] - 023

שאלה מה פירוש "נתעטפה בשערה", [שנאמר בביתו של נקדימון בן גוריון] - 024

ביאור גדר דת משה בכיסוי הראש, וגדר דת יהודית, וטעם הרדיד ע"פ הפוסקים, ומבאר את עניין "נתעטפה בשערה" - 025

הרב מבאר מדוע אומר יורצייט שמקורו מיידיש, ולא יום פקודת השנה, [ובעניין מילים בפוסקים שעברו מארץ לארץ] - 026

הרב נותן טעם מדוע מוסג טעות שייך בו משמעות שבירה [ראה שיעור 069] - 027

מתחיל בעניין אם ניתן להריח בשמים בת"ב או באבלות וביוה"כ, [ויבואר לאחר ההמשך בעניין הרמב"ם, ומה שלא הסכימו לו חכמי ישראל] - 028

מקדים בעניין אם ניתן ללמוד מספרי חכמי יוון חכמת המזלות וכדו'- דברי הרמב"ם בהלכות ובשמונה פרקים - 029

דברי הרבנו יונה בעניין אל תאמן בעצמך עד יום מותך [ומעשה מעניין משיחיות שהייתה בדורנו] - 030

הרב מבאר מדוע הביא את הרמב"ם והרבנו יונה - 031

הרב מבאר את הרמב"ם ובמה אין דעתו מקובלת על חכמי ישראל - 032

בעניין חיבורים פסולים שיש, ואיסור למידה מרב שאינו הגון, [שטיינזלץ, קהתי [-משניות מבוארות]] - 033

דעת הגאון ר"ח קנייבסקי שליט"א בעניין פירוש הס על הזוהר - 034

פסק הבד"ץ משנת תשמ"ב, בעניין הדרדעים - 035

חזרה לעניין הבשמים בת"ב וביוה"כ, ועניין אדם ללא חוש ריח בהבדלה במוצ"ש, וע"פ מה שביאר בעניין הרמב"ם לעייל יובן השיטה בהלכה שאינה ע"פ דעת הרופאים בעניין הבשמים, והלכה למעשה - 036

שאלות לרב

אם מזיע מחמת עבודה יכול להתבשם להסיר ריח רע בת"ב - 037

בעניין לימוד משניות קהתי - 038

בעניין שמיעת שירי ציון גולן - 039

בעניין לימוד מדרש רבה בת"ב - 040

בעניין עלית אבל לס"ת ביום השביעי לאבלות - 041

לק"י התש"ע
שיעור 072 - תפריט השיעור
בעניין- פסוקי וידעת, סדר השילוש, ואמירת שמע ללא שיהוי.
מוצ"ש ואתחנן התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין קשר הפסוקים שתיקנו בסוף קריאת ס"ת [וידעת וכו'], לעניין קריאת התורה, וחשבון מקומם וקשרם של הפסוקים- מה רב טובך, ו-לך ה' הגדולה - 002

דברי מהרי"ץ בביאור קשר פסוקי וידעת לעניין קריאת התורה - 003

ביאור הקשר של הפסוק השני- כי אל רחום וכו' - 004

ביאור הקשר של הפסוק השלישי- כי כה אמר וכו', וביאור הרב לקושי שבדברי מהרי"ץ, [יתנו לשון תנאי ומשנה], [חשיבות המשניות לקרוב הגאולה] - 005

ביאור עניין השילוש המוזכר במהרי"ץ שנהגו בסדר של- משנה, נביאים, תהילים, ומדוע נקרא בלשון שילוש, [שיטת רש"י והרמב"ם בגדר "ישלש ימיו"] - 006

דברי מהרי"ץ בעניין כ"ד ספרים-[נ"ך] [שם- "מקדש-יה"] - 007

דברי החיד"א בעניין כ"ד ספרים –[נ"ך] - 008

חזרה לעניין סדר השילוש, ומדוע קבעו משנה כדבר ראשון בשילוש - 009

תשובה לסיבת קביעת משנה כדבר ראשון בשילוש, [ברור הלכה אחת כראוי דורש זמן רב –רבי חיים בן עטר] - 010

מהלך אחר לקשר הפסוקים –וידעת, בשונה ממהרי"ץ, [חשיבות הדקדוק לעניין הגאולה] - 011

שני הסברים למקור שמם של משפחת "כסאר", וביאור מקור שם המשפחה "קטיעי" - 012

בעניין דרך הלימוד, ממהרי"ץ, ועלי שור - 013

בעניין אמירת שמע ישראל מיד לאחר אהבת עולם, ללא שיהוי, למנהגינו, ושכך דווקא צריך להיות, ודברי הגר"א בזה - 014

ביאור שמתוך ירידת הדורות, טועים לחשוב שצריכים לשהות, ודברי מהרי"ץ במעיל קטון - 015

דברי מהרי"ץ בעניין שיש לחדש בתפילה - 016

שאלה ותשובה בעניין הוצאת מזוזה מדירה שעוזבים, כשיש חשש שישכור אותה גוי לאחר עזיבתם - 017

[מודיע שניתן להשיג את ספר תולדות יצחק ו-תגא דאורייתא בתוכנת אוצר החכמה] - 018

שאלות לרב-

בעניין כיצד למד מהרי"ץ את פסוק כי יתנו בגויים, [שחוזר על המשנה] - 019

בעניין ניקוד שם הויה, ושמועה בעניין משניות קהתי, והאמנה לשמועות בכלל - 020

בעניין שמיעת שירי ציון גולן, [ודברי החיד"א בספר ציפורן שמיר] - 021

אם מעמדות יכול להיחשב לשילוש - 022

מקור להקפות סביב לנפטר - 023

לק"י התש"ע
שיעור 073 - תפריט השיעור
בדין ברכות השחר כשלא נתקיימו על ידו.
מוצ"ש עקב התש"ע-

פתיחה - 001

שיטת הרמב"ם בעניין סדר ברכות השחר, שאין לברכן אלא אם כן נתחייב בהן - 002

מקור ההלכה בגמרא - 003

חזרה לרמב"ם ומנהג העולם שהזכיר - 004

שואל אם לרמב"ם הוי ברכה לבטלה כשלא נתחייב ומברך, ומתבונן בפירושן של מספר ברכות - 005

בוחן מה פירושה של ברכת "הנותן לשכוי בינה"-ומבאר 2 פירושים ע"פ הראשונים - 006

מעלה שאלה מדוע לא נתקנה ברכה על ה-מוח, על ה-ראש - 007

מתרץ תירוץ אחד, ומביא שר' יחיא צ'הרי אכן מפרש ששכוי זה שכל, [אם יש לומר שכוי מלעייל או מלרע], [3 רמזים במילת שכוי] - 008

שיטת בעל הצידה לדרך שחולק על הרמב"ם - 009

דברי מהרי"ץ בעניין ברכות השחר - 010

שואל שאלה ראשונה- כיצד ניישב את הגמרא לפי שיטת הגאונים שמברכים את הברכות והגם שלא נתחייבנו בהן - 011

שואל שאלה שניה- בהבנת דברי מהרי"ץ, ומפלפל בהבנת הרמב"ם שע"פ מהרי"ץ - 012

מסכם שעל הגאונים לא קשה כלל - 013

מתרץ גם את התירוץ המקובל-שאין הברכות על מנהגו של עולם, ויובן ע"פ ביאור הקושי- כיצד סדר הברכות בגמרא יתכן, אם לא נטל ידיו עדיין - 014

יישוב מנהגינו עם כך שיש תכאליל שבהם כתוב כשיטת הרמב"ם, [שלילת נוסח מגביה שפלים] - 015

בדין ברכת הנותן ליעף כוח, ומגביה שפלים, ופתרון הלכתי מועדף לבשכמל"ו, ושזמנם כל היום, [גרסתינו לומר גוי, כשכתוב-עכו"ם], ראיה מליל שבועות וליל ת"ב וכיפור, ששיטתנו כהגאונים, [וששיטת האר"י הגר"א ומהרי"ץ-שווא] - 016

ברורים בעניין הברכות - 017

הלכה למעשה לסיכום - 018

לק"י התש"ע
שיעור 074 - תפריט השיעור
בעניינים שונים בברכת גומל חסדים טובים.
מוצ"ש ראה התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין ברכת גומל חסדים טובים, ושהברכות נתקנו מעין לשונות הפסוקים - 002

שיטת התוספות לעניין ברכת המעביר שינה, וברכת גומל חסדים טובים שאחריו - 003

הבנת דברי מהרי"ץ ע"פ הנ"ל, שלמנהגינו נוסח החתימה הוא "גומל חסדים טובים", וללא תוספת-"לעמו ישראל" - 004

שיטת הראשונים שהגומל חסדים טובים זה ברכה נפרדת, ולשיטתם ניתן לגרוס-"לעמו ישראל" - 005

התבוננות בתחילת ברכת גומל חסדים טובים, בנוסח –"שתרגילני לדבר מצוה" - , שקשה לכאורה שאינו מן העניין, וישוב הקושי ע"י הרב - 006

תשובה שנייה ליישוב הקושי - 007

תשובה שלישית מבעל צידה לדרך - 008

השלכות הלכתיות לברכת-"גומל חסדים טובים", כאשר לא ישן ואין לו לברך "המעביר שינה", וחילוק מ-"זוקף כפופים" שכן מברך הגם שלא ישן - 009

ביאור הספק שהיה בשיטת מהרי"ץ אם סבר כהגאונים או כהרמב"ם, וראיה מדבריו בליל שבועות שסובר כהגאונים - 010

בדין ברכת "הגומל חסדים טובים", כשלא ישן ולא מברך "המעביר שינה" - 011

[סברת הרב בשונה מבעל תורת אבות, לעניין אמירת ברכת "הגומל חסדים טובים", בלא שם ומלכות כשלא ישן בלילה - 012]

חזרה לביאור שיטת מהרי"ץ - 013

שיטת האר"י [ופוסקים נוספים], שלא חילקו כמהרי"ץ וסוברים לברך "המעביר שינה" גם כשלא ישן בלילה, [והגר"א סובר כמהרי"ץ], שיטת בעל עטרת זקנים לעניין ברכת –"אלהי נשמה", והשגת הרב על הבנת ה-תורת אבות בשיטת מהרי"ץ בעניין ברכת "אלהי נשמה" - 014

דברי מהרי"ץ בסימן ממז"ר לברכות השחר, והתבוננות ויישוב אם יש פגם בסימן כזה - 015

הבהרת החידוש שיש בהכשרת ממזר לעדות - 016

הוכחה ממהרי"ץ בע"ח בחלק א' [-המקום המסופק בהבנת שיטת מהרי"ץ], שמהרי"ץ סובר כהגאונים, מדיוק המילים- "ורבים עימו" - 017

עוד דיוק שם, שסובר כהגאונים, מהמילים- "שלא נזכרו בסידורי אבותינו, שאנו מבני בניהם" - 018

[יסוד בעניין ההליכה ע"פ הרמב"ם ממהרי"ץ במגילת תימן - 019]

[סברת הרב שהשואלים מתימן היו מאזור מחוז שרעב ולא מצנעא - 020]

מביא שגם ה-משמרת שלום סובר שניתן לסיים "מגביה שפלים" במקום בשכמל"ו, [וסומך נופלים], וברורים בדבר מהרי"ץ מלעייל - 021

חידוד הנקודה אם הרמב"ם ראה את כל תשובות הגאונים או לא, והשיטות שיש בזה, [פרי תואר והחיד"א], וההשלכה מזה לעניין הבנת מהרי"ץ מלעייל - 022

בעניין הצניעות במקוואות, דעות נוספות בחיזוק חובת הצניעות מספר טהרת הקודש - 023

בעניין שבוע הספר התימני, ופרסומי מכירה לעניינים פסולים שיש, עניין ציון גולן, ושבחו של הרב אמנון יצחק שליט"א - 024

ההלכה בשו"ע לעניין חיבורי חשק ועגבים, ואם יש לבטל הזמנת זמר פסול, או להסתלק מהאולם שיש בו כזה - 025

מעיר על הקושי שיש בלשון "ואל תרגילני לדבר עבירה" שבברכת "גומל חסדים טובים", ומיישב שלשון הרגל הוא במשמעות –התקרבות, ולא התרגלות - 026

הרב מעלה שאלה ברמב"ם שנקט לשון "מעלות של העריות", וניסיונות הציבור ליישב - 027

לק"י התש"ע
שיעור 075 - תפריט השיעור
ברורים במסורת הקריאה בפסוקים, והשלמות לשיעור קודם.
מוצ"ש שופטים התש"ע-

פתיחה - 001

ביאור הרמז למלחמת האדם עם היצר שבעניין אשת יפת תאר [בפרשת כי תצא] - 002

חיזוק לעניין שלא יתכן שיעברו ימי אלול לחינם - 003

ביאור סיבת כל השינויים שבין המזמורים "שירו לה' שיר חדש", ו-"מזמור שירו לה' שיר חדש", [ועניין שמילת "לפני" בשתי געיות דווקא] - 004

דברי מהרי"ץ לבאר את הרמז בענייין שמילת "לפני" בשתי געיות - 005

השלמות לשיעור קודם-

קושי הרב בפירוש רביעי שיש למילת "שכוי" - 006

מדוע ברכת "אלהי, הנשמה" - לא מתחילה בברוך, ועיון בתירוץ ראשון, [ביאור גדר המנהג לא לדבר אחר ברכת המפיל] - 007

תירוץ שני מדוע ברכת "אלהי, הנשמה" - לא מתחילה בברוך - 008

בעניין מחלוקת הפרי תאר והחיד"א אם הרמב"ם ראה את כל דעות הגאונים - 009

דברי מהרי"ץ בזבח תודה בעניין מחלוקת הרמב"ם ובעל הלכות גדולות, שמתוכם נראה שסובר כהפרי תאר - 010

דברי המקור חיים, וישוב לדברי הרב חבשוש שלא סבר כהמקור חיים, ע"פ הלימוד לעייל] - 011

בעניין ראשי התיבות של ממז"ר, וביאור ראשי התיבות של מילת "קובנה" לשבח ולא לגנאי [ומילת "לחוח"], קושי בראשי התיבות של משפחת שרעבי, וביאור גימטרייה של בני ברק-שטן לשבח - 012

ביאור קשיים בקריאה שנשאלו-

פרשת ואתחנן פרק ד' פסוק י"ט- "וראית את השמש" [או גם "וראית סוס ורכב" שבפרשתינו], וחזרת הרב ממה שכתב, באופן קריאת שווא נע בגעיא הנוטה לפתח, [עניין הבדל בין געיא לטעם, והבדל בסוגי הגעיות שיש], [רמז בעניין געיא], [יש "ו" לפני חירק שנקרא כחירק] - 013

פרשת ואתחנן פרק ד' פסוק כ"ב- מילת "אנכי" ברביע, וביאור עניין "משה עבדי מת" - 014

פרשת ואתחנן פרק ד' פסוק ל"ג- "השמע עם", ובהפטרה- "נבל ציץ", ובהפטרת שבת ור"ח- "עורף כלב". כיצד הקריאה כשיש טעם וגעיא, כמלעיל או כ-בנוני, וראיה מפרשת בלק פרק כ"ד פסוק כ"ב - 015

בהפטרת ואתחנן- "כל גיא ינשא", האם משמיעים את היוד או לא, [הבדל צרי סגול ופתח, ושיבושים שיש בזה אצל שאר העדות] - 016

תירוץ ללשון הרמב"ם [משיעור שעבר]- "מעלות של העריות" - 017

תירוץ לשאלה בפרשת וזאת הברכה- שכל השבטים מתחילים בפרשה חוץ מנפתלי שהוא ביחד עם דן - 018

שאלות בשיר השירים- כיצד הגירסא ב-"צאינה וראינה בנות ציון" [סוף פרק ג'], "אהיה בעטיה" [בפרק א']. כלל בגעיא שבשם ה', ועניין חיזוק המסורת בדורנו - 019

שאלה לרב- כיצד הגירסא ברמב"ם שבת פרק כ"ז במגיד משנה אות ט'- במילת "משבחא" - 020

לק"י התש"ע
שיעור 076 - תפריט השיעור
בעניין- גדר המחטיא את הרבים וגדר המעכב את הרבים מלעשות מצווה, ודחית ההתנגדות לשאל ורעלה.
מוצ"ש כי תצא התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין אם זמן תפילות סליחות ותחנונים זה מימי אלול או רק בעשי"ת - 002

בעניין כ"ד דברים המעכבים את התשובה - 003

ביאור גדר המחטיא את הרבים, [הראשון מכ"ד דברים המעכבים את התשובה] - 004

דברי הרמב"ם בהלכות תשובה, כהקדמה לביאור ההשלכות ההלכתיות שיש בדינו של המחטיא את הרבים - 005

דברי הרמב"ם באיסורי ביאה-"מעלות של עריות"-ביאור מזכרון יוסף, עניין איסור ריקודים מעורבים ואיסור הסתכלות בריקודי נשים, דין ש"ץ השר שירי עגבים, דין צרוף לעשרה, ולעלות לתורה ועדות גיטין וקידושין - 006

אם מותר לדבר לשוה"ר על מחטיאי הרבים - 007

עצה להתגברות על היצה"ר, ומעשה בעניין קמצן שהתעלף ביוה"כ - 008

ביאור גדר המעכב את הרבים מלעשות מצווה, [השני מכ"ד דברים המעכבים את התשובה], ודוגמא מעניין המתנגדים לשאל [רדיד] ורעלה - 009

ברור הלכתי בעניין כיסוי הפנים, מספר מקורות למנהג הנשים לכסות את פניהן - 010

מקורות מהמשנה לכיסוי הפנים ברעלה - 011

הבדל מהותי בין יהודים לערבים בעניין צניעות מלבושי הנשים - 012

ראיה מהרמב"ם בהלכות אישות, לעניין מנהג כיסוי הפנים [והבדל ערי אדום מארצות המזרח], ועניין יציאת נשים מחוץ לבית - 013

דחיית הטעות בהבנת פירוש הרמב"ם בגדר רעולות [שאינו כרש"י] - 014

ראיה נוספת מרב סעדיה גאון, לדחיית הטועים בהבנת הרמב"ם - 015

דברי הרב אלפנדרי זצוק"ל כתוכחה, לדעת שיש רבנים המנסים לתלות עצמם בקולות דחוקות, ומתנגדים לקדושה - 016

בעניין חומרות- שיש לשים לב לדקויות שיש, וכיצד להתייחס אליהם, [עניין עצבנות מיותרת] - 017

אם היה מצוי בתימן גישה של עצבנות מיותרת בחומרות - 018

דברי כף החיים בעניין חומרות ודקדוקים אצל צדיקים, וגדר זיהוי מדרגת האדם לפי שאיפתו לחומרות או לקולות - 019

דברי ה-ברכי יוסף במה ראוי להחמיר ובמה לא - 020

ביאור גדר משקל החסידות מרמח"ל במסילת ישרים - 021

מבאר שיש שיטה בפוסקים שאין מחזי כיוהרא בזמנינו - 022

מעשה בעניין החמרה שלא לפי מדרגת המחמיר - 023

מבאר שלושה טעמים מדוע בשאל ורדיד אין בעיה של טעות במשקל החסידות [טעם א'- זה לא חסידות, זה מהדין] - 024

טעם ב'- ע"פ מקור ההלכה [-חילוק בין חסידות לדרך חסידות] וראיה מהרא"ש - 025

טעם ג'- ע"פ דברי טהרת הקודש בעניין המקווה - 026

בעניין רבי יהונתן אייבשיץ והתנגדות היעב"ץ, וביאור הביזיונות שהיה לו ע"פ דרך הסוד - 027

ביאור עניין חוצפה יסגי על הצד הטוב, ושגם האשכנזים נהגו בשאל ורדיד [אך לא רעלה] - 028

סיכום גדר שאל ורדיד, ושקשירת מטפחת תחת הסנטר עדיף וצנוע יותר - 029

עניין גימטרייה של בני ברק- שטן, שמקורו מהחיד"א וביאורו - 030

עניין גימטרייה מפסוקים טובים, של משפחת שרעב"י - 031

שאלה לרב- אם מי שדיבר תוך כדי קריאת התורה עולה למניין שבעה - 032

מבאר מה ידבר שיעור הבא בלי נדר, והבהרה שאין הרב מדבר על גדולי הדור, ושיש להיזהר שלא לטעות משמועות בשם גדולי הדור, או סברות מה דעתם - 033

לק"י התש"ע
שיעור 077 - תפריט השיעור
בעניין- כשרות השופר התמני, מבטא לשון הקודש, וזכיות יוצרים.
מוצ"ש כי תבא התש"ע-

פתיחה - 001

בעניין העדפת מקום עם תוקע יר"ש מאשר מקום עם בעל תפילה יר"ש - 002

בעניין כשרות השופר עצמו, ומתחיל ברור בעניין השופר התמני- דברי השו"ע. באור מה זה שופר, ומה לכו"ע כשר ומה לכו"ע פסול - 003

בדין שופרות שאינם של איל, אם לכתחילה כשר או רק בדיעבד - 004

מה זה השופר התמני, ודחיית הטועים לפוסלו מדין שופר פרה - 005

שיטות הפוסקים בגדרי השופרות הפסולים והכשרים, ברור מנהג השופר התמני, שאינו לא כהרמב"ם ולא כהשו"ע, [מעשה בעניין מנהגי תימן מהרה"ג ווזנר שליט"א], דברי הסערת תימן והרב שלום יצחק הלוי בענין השופר התימני, ואם מקורו מסוג כבשים גדולים - 006

מה היה בתימן בעניין השופרות - 007

שיטות הפוסקים שכל שופר כפוף כשר לכתחילה, [ואפילו בדעת מרן] - 008

תמיהה על דברי הסערת תימן, שסמך את מנהג השופר התמני על הגאונים - 009

התייחסות לדברי הרה"ג יעקב יוסף בעניין השופר התמני, ושיש סוגי קול שונים בשופרות - 010

מה למעשה לעשות לגבי התוקעים בשופר התמני, [הסיבה האמיתית של אלו שרצו לפסול את השופר התמני בתימן, ועניין מנהגים שהנהיג ש"צ] - 011

שני הצדדים שיש על מנת להכריע למעשה, [אם לסבור שאין לקיים מנהגים טובים שנקבעו ע"י אפיקורסים וכדו', או להשאירם] ונפ"מ אם למחות בתוקעים בשופר התמני - 012

בעניין מבטא לשוה"ק- דברי האדמו"ר מצאנז על המבטא המשובש של האשכנזים - 013

דברי היעב"ץ בעניין שיבושי המבטא של האשכנזים - 014

מבאר היכן דברי הרב פעלים בשיבושי המבטא [של הספרדים] - 015

מפנה לנפלאות מתורתך לעניין שיבושי החולם בצירי, והודאת האבן עזרא בשינוי בין פתח וקמץ [וראיה שהרמב"ם גם קרא קמץ כפתח] - 016

דברי האגרות משה לעניין שיבושי המבטא למעשה, ומה מוסכם לכו"ע - 017

דחיית דברי הספר דרך הצלה, שכתב על דעת עצמו, שכל המבטאים הם לשון הקודש, [שיש מקור ע"פ קבלה לשינויי סוגי הכתב, ועניין שניים עשרה נוסחאות התפילה שלפי השבטים] - 018

בעניין זכיות יוצרים בספרים, העתקת תמונות לזיכוי הרבים, צילום מתוך ספרים קיימים כקובץ לתלמידים - 019

בעניין גזל תוכנות, וחידושי תורה - 020

בעניין אופן קריאת הפסוק "כל גיא ינשא" [משיעור 075], [הדגמת אופן קריאת הסגול], דחיית הסובר שאין ראיה מהניקוד העליון, ושיש לומר ללא יוד גם לפי הניקוד העליון - 021

בעניין זכיות יוצרים בצילום מספר שלא יצא לאור יותר וכדו' - 022

בעניין ייאוש בעלים בזכויות יוצרים - 023

ברור דברי הרב בעניין ידיעת אבותינו מה מקור השופר התמני - 024

בעניין שינוי שופר שנוטה כלפי מטה בקצהו - 025

בעניין השתתפות מספר אנשים בקניית תקליטור אחד מדין זכיות יוצרים - 026

בעניין שלא תצא יולדת מפתח ביתה, 30 יום או 40 יום, ומקור לכך - 027

בעניין שירת רבי שלום שבזי ללא הבדל בין צירי וחולם, והמבטא השרעבי - 028

בעניין אמירת "לחיים", שמזכיר המ"ב בהלכות ר"ה להקפיד בימים נוראים - 029

בעניין הבדל האותיות בלשון הקודש, והבדל בין שין שמאלית לסמך - 030